"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ, לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹקיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
בפסוקים אלו מרומזים שלשה דברים שהם מקשים את מלחמת האדם עם יצרו הרע.
א. 'סוס' - שהיצר הוא נמשל לסוס, כמו סוס שמוכן ומלומד למלחמה עם האדם, אך אין האדם מלומד במלחמה זו כמוהו.
עוד באתר:
ב. 'רכב' מלשון הרכבה כי האדם 'מורכב' בהרבה תאוות גופניות, שמתאוה נפשו לשמוע ליצר הרע.
ג. 'עם רב ממך' - שעל ידי החטאים של האדם, גרם להוסיף בנפשו עוד כוחות וקליפות רעים שילחמו איתו.
ולכן אומרת התורה, למרות כל זאת 'לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך' - שאין האדם נלחם בעצמו עם יצרו הרע, כי אנחנו בשר ודם ויצר הרע מאש ואין אנחנו יכולים לו. רק יש עם כל אדם כח גדול להצילו, שהוא אבינו שבשמים הקדוש ברוך הוא, כמאמר חכמינו ז"ל אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו, וה' יתברך הוא המציל את האדם מהמדריגה הפחותה ביותר, ומעלהו לדרגה הגבוהה ביותר.
שהרי הוא 'המעלך מארץ מצרים' שבירר את כח הקדושה מתוך הקליפות, והוציאם מארבעים ותשע שערי טומאה לקבלת התורה, וממילא האדם צריך רק לרצות באמת, והקדוש ברוך הוא יסייע בעדו.
ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'כי כשבא אדם ליטהר, ימינו יתברך מקבלתו ונדבק לה' והוא יכניע מצריו'.
[אור החיים שופטים פרק כ פסוק א]
