יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב:
אמרו רבותינו זכרונם לברכה במסכת אבות 'אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח' ומחדש רבינו האור החיים הקדוש חידוש גדול בפירוש המשנה, שיש כאן הלצת זכות לטובת האדם.
שאדם שאין לו קמח ופרנסה בשפע, אין עליו תביעה שילמד כל היום, ומספיק שיקבע עתים לתורה. וזהו כוונת המשנה 'אם אין תורה' – אדם שאינו מסוגל ללמוד כל היום, זה סימן ש'אין קמח' שחסרה לו פרנסה.
עוד באתר:
ובזה מפרש רבינו הקדוש מה שנאמר בפרשתינו 'יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי' שהתורה הקדושה נקראת 'לקחי' וכמו שנאמר 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו'.
ואומרת התורה שכמות לימוד התורה שהקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם, היא תלויה בכמות המטר והפרנסה שיש לאדם. וכשאין לאדם פרנסה בריבוי גדול, אין הקדוש ברוך הוא תובע ודורש ריבוי לימוד.
ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'אין הקדוש ברוך הוא שואל [תובע ומבקש] מהאדם ללמוד תורה, עד שמכין לו פרנסתו'.
ובפרשת בחוקותי מפרש הפסוק 'אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם' שהמזונות והפרנסה נקראים 'חוקה' וכמו שכתוב 'הטריפני לחם חוקי'. ואומרת התורה שאם האדם רוצה לילך בחוק המזונות הקצוב לו הקדוש ברוך הוא עליו לשמור ולקיים את התורה והמצוות. וכשיש חוסר בפרנסה – זה מוכיח שחסר בלימוד התורה ובקיום המצוות.
ויש לנו ללמוד מזה מוסר גדול, שאם לא ילמדו תורה אין הקדוש ברוך הוא משפיע 'קמח' שמרמז על פרנסה. וזה הכוונה 'אם אין קמח' אם אתה רואה שאין לך קמח ופרנסה בשפע, זה סימן ש'אין תורה' – שאתה לא לומד כמה שאתה יכול
[אור החיים האזינו פרק לב פסוק ב. בחוקותי פרק כו פסוק ג]
