הסיפור הנורא שקרה ב'הושענא רבה' האחרוו לחיי רבינו האור החיים הקדוש שהתאמץ לקרב ולהביא את הגאולה':
בכתבי רבי יושע שו"ב [בעל מחבר ספר 'מנחת יוסף' על הלכות שחיטה וטריפות] כתב ששמע מרבי שמעיה הכהן ששמע מהספרדים שיש להם כתב יד ממרן החיד"א ז"ל על רבינו האור החיים הקדוש וזה תורף דבריו:
השנה האחרונה שבא לארץ ישראל ניעור בליל 'הושענא רבה' ואמר את התיקון, והיו פניו מאירים כאור החמה ודומה למלאך ה' צבאות, והיה לבוש לבנים.
עוד באתר:
בהגיע חצות הלילה נכנס לחדרו ונתעטף בבגדים שחורים ונפל על פניו בפישוט ידיים ורגליים ובכה במרירות, ושכב כך עד זמן התפילה. כשהגיע זמן התפילה יצא מחדרו והתפלל, ואחר כך חזר לחדרו עד לכניסת חג שמיני עצרת ואז יצא ולבש את בגדי החג בגדיו הלבנים.
אחרי יום טוב שאלתי אותו על זאת, והשיב שהתפלל על ביאת משיח צדקנו, ונענה, וכאשר ראה הסטרא אחרא כי כלתה אליו הרעה, כידוע שבביאת משיח צדקנו הרשעה כולה בעשן תכלה, לכן יצא הסטרא אחרא הוא וכל חילותיו והסית בכל כוחו להרבות עבירות בעולם, והצליחו מעשיו כל כך עד שפעל ההיפך, ונגזרה כליה רחמנא ליצלן.
וכאשר ראה רבינו האור החיים הקדוש כך, נפל על הארץ והשתטח והתאמץ בתפילה עד שקיבל ולקח את הגזירה על עצמו והציל את כל דורו, וכן היה, שבעוונות הרבים נפטר באותה השנה.
וסיים מרן החיד"א ז"ל, את מאמרו, שהבין מדבריו ז"ל שהוא היה משיח, והיה מוכן להתגלות ולבוא, אך בעוונות הרבים לא אסתייעא מילתא.
–
רבינו האור החיים הקדוש היה עולה ל'חתן תורה'
רבינו הקדוש כותב במכתב קודש, על שמחת תורה בירושלים, וזה לשונו: 'יום שמחת תורה הייתי אני חתן תורה מסיים, ששלחו לי הפרנסים לשאול ממני שאהיה חתן תורה ואינם רוצים ממני שום נדבה, אלא לכבוד תורה, ישלם ה' פעלם. ונדרתי שמן למאור לכבוד מדרש 'כנסת ישראל', ה' יכוננהו שיהיה בסימן טוב, ולחיי מעלת החברים המעמידים אותי ולהצלחתכם'.
מועדים לשמחה, ובשורות טובות לכל בית ישראל
