וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו'
רבינו האור החיים הקדוש מביא את דברי הגמרא במסכת בבא קמא, ששור שאחרים מלמדין ומסיתים אותו שיגח ויזיק, והוא נגח, בעל השור פטור לשלם, כי זה לא בא מיוזמתו ורצונו, אלא שהוא מוסת על ידי אחרים.
רבינו הקדוש לומד מזה הלצת זכות על האדם, שבשלש עשרה שנים הראשונות לימי חייו יש לו הסתה תמידית מיצר הרע, ואין לו עדיין את יצר הטוב, ולכן גם כשמגיע יצר הטוב, קשה לאדם להתגבר על יצרו הרע, ולכן 'לא ידון את האדם' במידת הדין הראויה על כל עבירה קלה.
עוד באתר:
ובכל זאת, האדם שונה מהשור, כי הוא קיבל 'דעת' להילחם עם יצר הרע, מה שאין כאן השור, ולכן האדם כן מקבל עונש על העבירות שלו.
ובדרך זה מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'כי יצר לב האדם רע מנעוריו', שהקדוש ברוך הוא מליץ זכות על האדם, שבשלוש עשרה שנותיו הראשונות לימי חייו יש לו רק יצר הרע, והוא מסיתו לעשות הרע בעיני ה' ומטביע בו טבע רע, ולכן לא יכעס הקדוש ברוך הוא על החוטא כל כך, כי יש לו סיבה וטבע לחטוא.
[אור החיים נח פרק ח פסוק כא]
