הדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות הסתיים ללא אישור מתווה ימי הבידוד שהציעה הממשלה.
על פי פסיקת בג"צ, היה על הממשלה להסדיר את הסוגיה עד היום, 28 באוקטובר, לאחר שזה פסל את תעודת המחלה הגורפת שהנפיק משרד הבריאות. המתווה המוצע ביקש לחלק את נטל ימי הבידוד בין העובדים, המעסיקים והמדינה. במהלך הדיון דרש ח"כ חיים כץ שהמדינה תישא באופן מלא בעלויות הבידוד, כל הפחות עבור עסקים קטנים של עד 23 עובדים. לאחר שנציגי משרד האוצר לא נענו לדרישה, פיזר ח"כ חיים כץ את הדיון מבלי לאשר את הצעת החוק.
בתום הדיון אמר ח"כ חיים כץ לנציגי משרד האוצר: "ממחר כל עובד שיגידו לו להיות בבידוד יבין שהוא לא חייב, כי לא דואגים לו. אם אין לו כסף לאוכל לילדים, הוא ילך לעבודה. תהיה כאן אנרכיה ואתם תצטרכו להסביר את זה".
עוד באתר:
אתי גבאי, סגנית הממונה על השכר במשרד האוצר אמרה: "יש תחושה שעשו כאן משהו קר ומנוכר וזה לא כך. אם יש מקום שיש בו הסדר מיטיב הוא יוכל להמשיך, זה תלוי במעסיק ובהסכמות שלו עם העובדים. לפעמים אם המעסיק מסביר לעובד שאם הוא ילך עם ההסדר המיטיב לא יהיה עסק מגיעים להסכמה עם הוועד לגבי תנאים אחרים". כמו כן הוסיפה כי "המדינה תיקח אחריות מלאה על ימי בידוד של עובדים שיישארו ללא ימי מחלה – ללא הגבלה".
חברי הכנסת שנכחו בדיון התייחסו למתווה ודרשו שהמדינה תיקח יותר אחריות על נטל הבידוד:
ח"כ אופיר סופר: "משרד האוצר מטיל מס חדש על המעסיקים- מס ימי הבידוד. בנוסף המשרד הגדיל לעשות ולרסק את עמותות הרווחה והבריאות ולחייב אותם במס ימי הבידוד. העמותות קורסות תחת הנטל כמו גם מוסדות חינוך ומשרד האוצר גוזר עליהם גזר דין מוות".
ח"כ עידן רול: "המדינה צריכה לשאת בעלות באופן מלא כי העסקים והעובדים ספגו מספיק. רק בחודש ספטמבר נרשמו 150,000 מקרים של בידודי שווא. זה אומר שהממשלה שכשלה במערך חקירות ואיכונים יעיל, תשתה את כל ימי המחלה של העובדים, במקרים רבים לחינם ואין תמריץ לממשלה לפתור את הנושא הזה. הממשלה הזאת עושה כל מה שהיא יכולה כדי שעסקים לא ישרדו את משבר הקורונה".
ח"כ היבא יזבק: "מדובר בעול גדול, המעסיקים שילמו כבר 8 חודשים את עלות הבידוד ולעובדים כבר אין ימי מחלה. המדינה צריכה לשאת ב-100% מהעלות לכלל המעסיקים. ההצעה גם מחריגה מעסיקים של מבקשי מקלט, מדוע? אם יש להם אישור לעבוד כדין, למה המעסיקים מוחרגים? אין כאן היגיון".
נציגים שונים מהמגזר העסקי התייחסו גם הם למתווה המוצע:
רון תומר, התאחדות התעשיינים: "ישבנו עם האוצר והגענו להסדר שבו בו אף אחד לא ניצח, הוא מאוזן ואני שם עליו את ידיי. נלחמנו ונמשיך להילחם כדי להחריג את העסקים הקטנים אבל ההסדר מאוזן. ממחר לא יהיה הסדר וזה מצב הרבה יותר גרוע. המעסיקים נמצאים במצב קשה, בואו נעזור להם עם עידוד רכש כחול לבן, חל"ת גמיש וצעדים נוספים".
דובי אמיתי, נשיאות המגזר העסקי: "זו עסקה גרועה למשק, לעובדים ולמעסיקים, ניסיון של האוצר לקעקע את כל ההסכמים שהגענו אליהם במשך שנים. אני הראשון שנכנס מתחת לאלונקה עם הממשלה, אבל אני לא יכול לקחת את כולה על הגב שלי. אנחנו מייצגים 85% מהעסקים בישראל ואני לא יכול לקחת את המגזר העסקי למקום של אי ודאות, לא אוותר. צריך להכניס לכל הסכמה את מה ששילמנו עד היום. לא יכול להיות שהכושי עשה את שלו ושכחנו וזה גם לא צריך לבוא על חשבון העובדים. המדינה צריכה לשלם את הכל . ממה שבדקתי אין מדינה שלא לקחה על עצמה למעלה מ-85% מעלות הבידוד".
יוסי אלקובי, התאחדות המלאכה והתעשייה: "אנחנו נחנקים להשאיר את העובדים שלנו במערכת כי נשחרר אותם לא יהיו עובדים. אין בתי ספר טכנולוגיים, אין הכשרות. הנגרים, הטקסטיל, הברזל, אנחנו אלה שבנינו את האלונקה שעליה יושבת כל התעשייה הגדולה ואנחנו נענקים. ימי בידוד זה בדומה לימי מילואים, המדינה צריכה לשאת בזה".
