הנשיא טראמפ בכנס בחירות

מתי חל יום הבחירות?

הבחירות לנשיאות ארצות הברית, הלוואי עלינו מתקיימות אחת לארבע שנים כמעט במדויק. הן תמיד יהיו ביום שלישי הראשון של חודש נובמבר, ובתנאי שלא מדובר ביום שלישי שיוצא בראשון לנובמבר. מה שאומר: הבחירות יתרחשו תמיד בין ה-2 ל-8 בנובמבר. הנוהג הזה מתרחש ברציפות כבר מעל ל-200 שנה, ואם תרצו מאז שנת 1792.

רק בחירות לנשיאות? אממ… לא ממש

הבחירות בארה"ב הן לא רק על זהותו של מי שישב בבית הלבן וינהיג את המעצמה הגדולה בתבל, אלא גם על שורה של נושאים נוספים. כך למשל ביום הבחירות לנשיאות עומדים לבחירה שליש מחברי הסנאט – הבית העליון של הקונגרס (מדי שנתיים שליש אחר עומד לבחירה, לכהונה בת שש שנים).

וכן כל 435 חברי הבית התחתון של הקונגרס – ובשמו המוכר יותר "בית הנבחרים" (לכהונה בת שנתיים), על מושלי מדינות, בתי מחוקקים של המדינות עצמן, וכן לתפקידים אחרים ברמת העיר או המדינה, ואפילו על חוקים מקומיים. במדינת אורגון למשל יצביעו הפעם על אי-הפללה של משתמשים בסמים קשים. יחד עם זאת ברור שהבחירות העיקריות שמוציאות את ההמונים מהבתים נוגעות בזהותו של הנשיא.

הצבעה מוקדמת – איך, למה ומה הסיכונים?

הנושא שעליו מדברים הפעם יותר מכל הוא ההצבעה המוקדמת. ההצבעה הזו יכולה לגרום לכאוס מוחלט, שכן גם אם יש זוכה בליל ספירת הקולות, ספירת הקולות של ההצבעה המוקדמת עלולה לשנות את המפה.

הסיבה להצבעה המוקדמת היא כזו: בארה"ב ראו שמיליוני מצביעים אינם מגיעים לקלפי ביום הבחירות, בפרט נוכח השורה הארוכה של ההצבעות שעליהן הרחבתי בפסקה הקודמת, והחליטו לתת לאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית מוקדם יותר. רוב המדינות בארה"ב (מתוך 50) מאפשרות הצבעה מוקדמת ורובן לא צריכות סיבה להצבעה המוקדמת הזו.

היות והבחירות בארה"ב הן אלקטרוניות, רוב הקולות, גם אלו שהצביעו בשבועות שלפני יום הבחירות נספרות בטווח של יממה מפתיחת הקלפיות. מה שיוצר בלאגן זו ההצבעה המוקדמת בדואר, בטפסים שממלאים ידנית.

במסגרת זו טפסי ההצבעה נשלחים למצביעים שלשה שבועות לפני הבחירות, על ידי המפלגה שאליה הם רשומים, האזרח ממלא את הטפסים הלא מעטים, מכניס אותה למעטפה חתומה ושולח אותה מסניף הדואר או מתחנות איסוף מקומיות הישר אל הקלפי המרכזית באזור מגוריו.

כיוון שמדובר במיליונים רבים של אזרחים שמצביעים בדרך הזו יש כאן פתח נרחב מאוד לזיופים (כפי שטוען הנשיא טראמפ) וספירת הקולות עלולה להימשך זמן רב.

בכל מערכות הבחירות האחרונות נצפה שהדמוקרטים מצביעים יותר בבחירות המוקדמות, ואילו הרפובליקנים ביום הבחירות עצמו. כך שגם אם יש רוב בסקרים לביידן בבחירות המוקדמות, זה לא אומר עדיין כלום.

מספר המצביעים המוקדמים עולה בחדות מסבב בחירות למשנהו, ובבחירות הקודמות היטיב לתאר זאת טום סלוקט, מפקח במחוז ג'ונסון באיווה: "לאנשים קל הרבה יותר לבחור את מועד ההצבעה מאשר לבוא רק ביום אחד. ההצבעה המוקדמת היא ביטוח נגד הצפוי – בחינות באוניברסיטה או מסע עסקים מחוץ לעיר – ונגד הבלתי-צפוי, כמו ילד חולה".

כמו כן כדאי להזכיר שאחרי העימות השני בין טראמפ לבין ביידן שבו טראמפ ניפק הופעה מרשימה במיוחד, אחת השאלות הנפוצות בגוגל בארה"ב היתה 'איך לבטל את הבחירה המוקדמת שלי' – כלומר רבים שהצביעו לביידן בבחירות המוקדמות רצו לשנות את הצבעתם.

הסיבה למספר ההיסטרי של מצביעים מוקדמים הפעם (יותר ממחצית הבוחרים הרשומים, וההערכה היא שמספרם יגיע ל-90 מיליון איש לפני הבחירות) היא שבגלל הקורונה אנשים מעדיפים לא להצטופף בקלפיות ביום הבחירות.

האלקטורים

שיטת הבחירות בארה"ב מוזר ושונה מכל מה שקורה בעולם הדמוקרטי. בשיטה זו האזרחים אינם בוחרים ישירות במועמד שלהם, אלא באלקטורים – נציגים, שמתכנסים חודש אחרי הבחירות ובוחרים את הנשיא. לכל מדינה יש מספר אלקטורים אחר שמחושב לפי מספר תושביה. מדינה שרוב תושביה הצביעו למועמד מסוים – אמורים האלקטורים שלה לבחור בו כנציג המדינה שלהם באסיפת האלקטורים לבחירת הנשיא.

שיטת האלקטורים יוצרת שיטת עבודה עקומה שעלולה לגרום למועמד מסוים לזכות במספר קולות גבוה יותר, אבל להפסיד במספר האלקטורים שיצביעו לו. כך היה עם הילארי קלינטון שקיבלה מספר מצביעים גדול בכמה מיליונים מטראמפ בבחירות 2016, אבל הפסידה במספר האלקטורים, כיוון שהוא ניצח במספר מדינות גדול יותר.

אגב, הסיבה להמצאת מושג האלקטורים נובעת בין היתר מהעובדה שבשנותיה הראשונות של ארה"ב, רוב אזרחי ארצות הברית היו חקלאים שלא הבינו מאומה בפוליטיקה, לכן הוחלט לתת את בחירת הנשיא בידי אנשים המתמצאים בהליך הדמוקרטי.

איך זה עובד? לכל מדינה בארצות הברית מוקצים אלקטורים במספר השווה למספרם של נציגיה ב"בית הנבחרים" (שנקבע בכל עשור על פי מפקד) בתוספת של שני נציגים המקבילים לשני הנציגים שיש לכל מדינה בסנאט. מספר האלקטורים הכולל עומד היום על 538. כדי לנצח, המועמד צריך לקבל לפחות 270 אלקטורים. במקרה ויש שוויון במספר האלקטורים (דבר שלא קרה מעולם) ההחלטה עוברת להצבעה בבית הנבחרים.











עוד כתבות שיעניינו אותך

צפו

נשיאי ארה"ב הבינו; בישראל עדיין רודפים את עולם התורה

הרה"ג מרדכי מלכא
גלריית ענק

כינוס היסטורי: "רוצים להשמיד אותנו; למסור את הנפש"

נתי קאליש
דברים נחרצים

הגר"ד לנדו לאברך שקיבל צו גיוס: "לא ללכת בשום אופן"

אלי יעקובוביץ
אבי אילסון מארח

איך זה התחיל? צמד 'ממתק לשבת' בשיחה מרתקת

קול חי מיוזיק
צפו

"173 קמ"ש? אין מצב בחיים שנסעתי במהירות כזאת"

אבי יעקב
תיעוד תת קרקעי

דרמה בקניון: הרכב חשמלי עלה באש בחניון

אבי יעקב
חולייה גדולה ומחומשת

תקרית חמורה: 12 מחבלים הניחו מארב ותכננו לבצע חטיפה

שמעון כץ
בהשתתפות מאות

"נרעיש עולם ומלואו": תיעודים מכינוס ראשי הישיבות

נתי קאליש
עימותים סוערים

"מזהיר אתכם אם תישארו": פרשים דוהרים לישיבת אוריתא

פנחס בן זיו
רוח סערה עושה דברו

רעידת אדמה בלב ים: גל צונאמי מתקרב לחופי ארה"ב ויפן

אבי יעקב
אחד על אחד

הרשי אייזנבך גלוי לב: "עשיתי כל טעות אפשרית"

יוסי חיים
צפו בדברים

מרן לאברכים: "מתחילים לזלזל במנהגים ונהיים רפורמים"

נתי קאליש
בעקבות הראיון ב'קול חי'

הרצוג נגד השר אליהו: "שיחשוב טוב מה יוצא לו מהפה"

אלי יעקובוביץ
תקרית חריגה

עובד ב'תנ"כי' ננשך בצווארו ע"י נמר; מצבו אנוש

פנחס בן זיו
צפו

המגיש נפגע מתגובות קוראי 'אמס'? "צביטה בלב"

פנחס בן זיו
יד קלה על ההדק

עדויות: "המשיך לירות גם אחרי שזיהה את הפצוע כיהודי"

אבי יעקב
צפו

"גנב, גנב": השר זינק ועצר את החשוד

אבי יעקב
מזעזע

האסון בתנכ"י: הותר לפרסום שמו של העובד שנהרג

פנחס בן זיו
בכנס ההיסטורי

פסק הלכה מטלטל: "מותר לחלל שבת, כדי לא להתגייס לצבא"

אלי יעקובוביץ
שינוי כיוון

סמוטריץ': "לא יהיה יותר משא ומתן עם חמאס על חטופים"

אבי יעקב