סיפורו של הצלם פיני מרגלית שריגש אלפים, מכה גלים ברשת:
כך כותב פיני בפסוט מהלב: "היום זכיתי להיות שוב אבא, בפעם השניה, ההבדל הקטן הוא שהפעם אנחנו נצא גם עם תינוק לבית. חלקכם בטח יודעים שלפני שנה אשתי היקרה והגיבורה שתחי' ילדה תינוקת שלא זכינו שתשאר איתנו." פיני מספר כי לפני כן הוא הכיר את המושג לידה שקטה במעומעם וריחם על משפחות שמתמודדות עם זה אך לרגע לא חלם שגם הוא יום אחד יחווה את זה.
פני מסביר: "לידה שקטה היא לידה בחודש מתקדם מאוד שהעובר נולד ולא מוציא הגה מפיו, שקט, שקט צורם וכואב, במקום שהתינוק יבכה הוא שותק ושאר הנוכחים בחדר (כן גם הרופאים והמיילדות ובלידה כזו יש לא מעט מאלו) כולם בוכים יחד. התינוקת שלימה לחלוטין, חלקם יגידו שדומה לאבא שלה וחלקם יגידו שיותר לאמא שלה, אבל אף אחד לא יכול להגיד כשהיא תגדל נראה, כי היא לא תגדל יותר.
עוד באתר:
"אשתי היקרה עצמה עיניים ובכתה כשהיא ממלמלת את מזמור "מזמור לתודה הריעו להשם כל הארץ" ואני חיבקתי את התינוקת הקטנה שלנו ונשקתי לה על לחייה ומלמלתי גם כן את אותו המזמור "מזמור לתודה" ואז העברתי את הילדה היפה שלנו למיילדת שתשמור את גופתה בקירור עד הקבורה ומלמלתי שוב ושוב "אבא תודה".
פיני מוסיף: "זכינו שהנשמה הקטנה הזו תחיה איתנו תשעה חודשים, תשעה חודשים של אושר, לראות אותה בועטת, לראות אותה באולטראסאונדים עושה לנו שלום ומפהקת כאילו סיימה יום עבודה, לצחוק ולבכות מאושר, לתכנן את היום שאחרי הלידה. יום לפני הלידה חלמתי עליה, חלמתי שהיא שוכבת לצידי עם בגדים ורודים ומחייכת, היא הייתה כ"כ יפה בחלום, היא הייתה עם עיניים שלא זכיתי לראות במציאות כי הן היו עצומות ולא נפתחו מעולם, למחרת קמתי בבוקר מאושר ולא תכננתי מה אני הולך לגלות בשעות הקרובות, בערך בזמן החלום כנראה ליבה נדם!"
פיני מתאר את תחושותיו: "הרגשנו את השליחות באותו רגע שהשלמנו עם המצב, הרגשנו שעשינו כל מה שיכולנו עבור הבת הקטנה שלנו, היא הייתה נשמה גבוהה שהייתה צריכה לבוא על תיקונה, זכינו להביא את הנשמה הקטנה הזו לעולם בטהרה, את השליחות הגדולה של החיים שלנו עשינו פחות משנה וחצי אחרי החתונה, כרגע אנחנו בשליחות הבאה ואי אפשר לדעת מה יילד יום.
מכאן לבשורה: "היום אנחנו סוגרים מעגל, היום הבאנו לעולם ילד חי בריא ושלם ברוך השם, שוב מלמלנו מזמור לתודה ושוב כמו בפעם הקודמת אנחנו לא מפסיקים להודות".
"למה אני כותב כל כך ארוך?" מסיים פיני את פוסט המיוחד, "דבר ראשון כי אני אוהב לפרוק בכתיבה, דבר שני כי אולי מישהו שקרא את הפוסט הזה יקבל חיזוק כלשהו, אולי אותו אחד יתחיל להסתכל על החיים בצורה שונה, אני לאחר המקרה הזה הפסדתי סכום כסף שבזמן אחר היה מוציא אותי מדעתי, הייתי נכנס מזה לדאון של שבועיים או חודש בלי למצמץ, במקום זה הסתכלתי לשמיים ואמרתי "אבא תודה" מה שלקחת לי לא היה שלי מעולם, תודה על מה שכן יש לי, על מה שאתה כן מפנק אותי, תודה על החיים והבריאות, תודה על כל שניה ועל כל נשימה, תודה שאתה אבא הכי טוב בעולם, אל תחכו לצרה גדולה כדי שתגמד לכם את הצרות הקטנות, תראו מה עוברים אנשים סביבכם וממשיכים בשגרת החיים, תלמדו מהחזקים כי אתם גם כאלו! תגידו להשם על כל ניסיון אבא תודה ותזכרו שאלוקים לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, תעשו את השליחות שלכם בעולם על הצד הכי טוב שיש ותזכו לראות את הטוב בכל דבר שקורה לכם".
