בית המשפט העליון (השופט ג' קרא בהסכמת השופטים ע' פוגלמן ו-א' שטיין) דחה על הסף עתירות שהוגשו נגד כניסתן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף ביום 1.1.2021, וזאת בשל שיהוי כבד בהגשתן – שנתיים מאז פורסמו התקנות החדשות וזמן קצר לפני תחילת תחולתן.
כפי שפרסמנו בעבר, על פי אזהרות משפטנים רבים הרפורמה תהווה את 'המהפכה החוקתית' של הדין האזרחי, ותפגע בראש ובראשונה בבעלי הדין בכך שתעניק כוח בלתי מידתי לשופטיםף תייקר את ההליכים, תסרבל אותם ובעצם תפגע בזכות הגישה לערכות.
https://www.93fm.co.il/radio/648046/
עוד באתר:
העבודה על תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 החלה בשנת 2014 בתקופת שרת המשפטים דאז ציפי לבני, בנובמבר 2014 פורסמה טיוטת תקנות להערות הציבור ובספטמבר 2018 התקינה שרת המשפטים דאז, חברת כנסת אילת שקד, את התקנות החדשות לפי סמכותה בחוק בתי המשפט וקבעה כי ייכנסו לתוקף בספטמבר 2019. תקנות סדר הדין האזרחי הישנות הותקנו בשנת 1964 ועברו שינוי נוסח בשנת 1984 וכן תיקונים נקודתיים מעת לעת. תכלית הרפורמה בסדר הדין האזרחי, כך על פי דברי ההסבר, היא לעצב הסדר חדש שיהיה בו כדי להחזיר את מעמד תקנות סדר הדין האזרחי ככלי מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים, תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי והוגן. כל זאת, תוך יצירת איזון בין צרכיהם של מתדיינים שונים, לרבות התחשבות בבעלי דין בלתי מיוצגים והתאמת כלים מיוחדים עבורם, מקום שבו יש צורך בכך.
לבקשת לשכת עורכי הדין נדחה שלוש פעמים מועד כניסתן לתוקף של התקנות על ידי שרי המשפטים הקודמים – חברת הכנסת אילת שקד וחבר הכנסת אמיר אוחנה. שר המשפטים הנוכחי, חבר הכנסת אבי ניסנקורן, דחה אף הוא את כניסתן לתוקף לחודש ינואר 2021. זאת על מנת ליתן שהות בידי עורכי הדין להיערך לרפורמה ולאפשר לוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, לבחון את ההערות הנוספות שהעלתה לשכת עורכי הדין.
בית המשפט העליון דחה את העתירות נגד התקנות על הסף בשל השיהוי הכבד בהגשתן, למעלה משנתיים לאחר ששרת המשפטים שקד התקינה אותן וזמן קצר לפני המועד הנדחה האחרון שנקבע לתחילת תחולתן. עוד נקבע כי "התנהלותה של לשכת עורכי הדין, אשר מחד גיסא נטלה חלק אקטיבי ומשמעותי בעיצוב התקנות והייתה חלק אינטגרלי מהליך גיבושן במשך שנים, ומאידך גיסא לאחר שנים של שיתוף פעולה הגישה עתירה הטוענת נגד סמכותו של שר המשפטים להתקין את ההסדרים הגלומים בתקנות שגובשו, מעלה סימני שאלה רבים, ויתכן שאף מקימה נגדה השתק מלטעון את הטענות אותן היא מעלה בעתירתה".
בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי מכל מקום אין עילה להתערב בסמכותו המפורשת של שר המשפטים הקבועה בחוק בתי המשפט להתקין את התקנות. זאת, על אף טענת חלק מן העותרים כי התקנות סותרות את חוק יסוד השפיטה ופוגעות בזכות היסוד של הגישה לערכאות ובזכות הערעור.
בית המשפט חייב את העותרות בהוצאות משפט. לשכת עורכי הדין חוייבה ב-7000 ש"ח והתנועה למשילות ודמוקרטיה ב-3000 ש"ח.
