"דער הייליקער ארט": מדוע נטמן בעל התניא בהאדיטש? | סקירה

לרגל יום הילולה של כ"ק 'בעל התניא' אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, יצאתי לבדוק מה אנחנו יודעים אל מקום קבורתו – האדיטש, ולבדוק קצת על הסטוריה של המקום.

פניתי לרב שניאור זלמן ברגר ולהלן סקירתו הנפלאה והתודה נתונה לו:

למה האדיטש?
בכ"ד טבת תקע"ג, הסתלק אדמו"ר הזקן בכפר פיענא בעת ברחו מפני נפוליון, משם נלקח להיקבר בהאדיטש, שהייתה העיירה הקרובה ביותר בה התגוררו יהודים. לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" לכן הובילו את גופו הקדוש לקבורה לעיירה האדיטש על גדות הנהר פסול המרוחקת כ-300 ק"מ מכפר פיענא.

כך נבנה האוהל קבורה:
אדמו"ר האמצעי באגרת מיוחדת ששיגר בחורף תרע"ד, מספר על האוהל שנבנה במקום קבורת אביו: "עשינו כיפת עץ טוב, וגם בית גדול והכנו לבנים לבניין חומה כדי לבנות לכבודו וכמו על קברי אבות וגדולי הצדיקים שבאים להיות נודרים ומתפללים שם בעת צרתם, כי גדולים צדיקים במיתתן כו'. ובערב ראש השנה העבר היו שם ששה מנינים מראמען וקרעמנצ'וג כו', והעמידו שם לאמפין [נרות] הרבה ואיש יושב שם בתמידות, ושולחין מכל המדינות פ"נ לשם".

נציין כי אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן, התיישב אדמו"ר הצמח צדק – ישיבת ארעי – בהאדיטש, עד שחותנו אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בסוף שנת תקע"ג, אז עבר גם אדמו"ר צמח צדק עם בני ביתו לליובאוויטש.

בשנת ההסתלקות, הרבנית פריידא בת אדמו"ר הזקן שהייתה חולנית נחלשה ביותר, והבינה שיומה קרב, לכן ביקשה מכמה חסידים שלאחר הסתלקותה יקברוה בהאדיטש לימין אביה. היא נטמנה, כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של רבנו הזקן.

אדמו"ר האמצעי הסתלק בט' כסלו תקפ"ח בדרכו מאוהל אביו בהאדיטש, אל ביתו בליובאוויטש. לאחר ההסתלקות, עבר בנו הבכור הרב ר' נחום לניעז'ין – להיות סמוך לאוהל אביו. אולם תקופות ממושכות שהה בהאדיטש על ציון סבו אדמו"ר הזקן.

אוהל גדול ומרווח:
בשלהי שנת תרנ"ב, דאג אדמו"ר הרש"ב לתיקון המקווה הסמוך לאוהל. בשנת תרס"ז בהוראת הרבי הרש"ב, בנו אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף לבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי הרה"ח ר' אברהם יוסף סירקין.

ר' יוסף גנזבורג חסיד חב"ד שהתגורר בהאדיטש, שמר במשך שנים רבות על ציון אדמו"ר הזקן – "דער הייליקער ארט" – המקום הקדוש – כפי שכינה ר' יוסף את האוהל. במשרתו זו מילא את רצונו של הרבי הרש"ב, שיהיה חסיד שידאג לאוהל וישמור על האוהל באופן קבוע. ר' יוסף פקד את המקום מספר פעמים בשבוע, ודאג לניקיון המקום ולתיקונים הנצרכים. הבת מרת שפרה: "יהודים מכל רחבי ברית המועצות, היו שולחים אילנו מכתבים, ובהרבה מהם היו מצורפים פ"נים שהם כתבו, עם בקשה מאבא שיביא אותם ל'אוהל' ויקרא אותם על הציון".

בחודש אלול תש"א נכנסו הנאצים להאדיטש, ומיד החלו במסע הרג, ובין הנספים היה ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל. מספר חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב הוצאו כל יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים.

בשלהי תקופת הקומוניסטים, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב, הקימו מציבה חדשה באוהל אדמו"ר הזקן. ובשנים האחרונות האוהל ובית הכנסת הסמוך לו שופצו, ובמקביל נבנה היכל אדמו"ר הזקן. וכיום ר' שניאור זלמן דייטש, אחראי לניהול האוהל ובתי הכנסת מסביב. במשך ימות השנה, מגיעים להאדיטש חסידי חב"ד ועמך ישראל וביום כ"ד טבת – הילולת אדמו"ר הזקן, נוהרים המונים מכל רחבי העולם להאדיטש.

נדליק נר לעילוי נשמתו ונבקש שיפעל ישועות בקרב הארץ.