ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, דנה היום בהחלטת הממשלה מיום 07.01.21 להכריז על הסמכת השב"כ לבצע פעולות סיוע במאמץ מול נגיף הקורונה מיום 08.01.21 ועד ליום 28.01.21. הוועדה החליטה, פה אחד, לאשר את ההכרזה, אך רק עד ליום 20.01.21, כולל, הוא מועד תום התוקף המקורי של הוראת השעה.
כזכור, חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים, אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בסוף חודש יולי. על פי החוק, עד תום תוקף הוראה השעה ב-20.01.21, רשאית הממשלה להכריז בכל פעם על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, והכרזה זו מובאת לדיון בוועדה החוץ והביטחון, אשר יכולה לאשרה, לא לאשרה, או לאשרה לתקופה קצרה יותר.
עם זאת, סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים". כלומר, מאחר שמועד תחילת כהונתה של הכנסת ה-24 הוא ב-06.04.21, על פי הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, החוק יעמוד בתוקפו עד ליום 06.07.21 (שלושה חודשים מתחילת כהונתה של הכנסת ה-24).
עוד באתר:
בדיון שהתקיים בצוות השרים לנושא ביום 04.01.21, הובהר ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה כי עמדתו היא שסעיף 38 חל על החוק, אולם "היועמ"ש סבור שראוי ושדרך המלך היא שהממשלה תגבש מדיניות עדכנית בנושא במקום החוק העדכני שתוקפו אמור להתארך באופן אוטומטי. הדגש הוא שהממשלה והמשרדים הרלוונטיים לעניין יגבשו עמדה עדכנית לפי הנסיבות הקיימות ויציגו אותה לכנסת בצורה של הצעת חוק".
צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, בראשות עו"ד מירי פרנקל-שור, כתב בסקירתו לחברי הוועדה: "אין חולק כי הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת חלות על חוק הסמכת השב"כ, אך אנו ממליצים לוועדה לשקול לקרוא לממשלה, שאם ברצונה להאריך את ההסדר, לעשות זאת בדרך של חקיקה ראשית. כך גם יתאפשר לממשלה לבחון את ההסדר הקיים ולהציע שינויים וכמו כן, יתאפשר לכל חברי הכנסת לקיים דיון מעמיק ופומבי בהסדר ובהשלכותיו על הציבור הרחב".
סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש, אמר לחברי הוועדה: "לגבי הבקשה הנוכחית – לא צריך להסביר על מצב התחלואה כיום, ואני מקווה שנתחיל בקרוב לראות את ההשפעה של הסגר. אנחנו במעקב שוטף אחר כמות החולים שאיכוני השב"כ מצליחים לאתר, ובתקופה זו שהמספרים הולכים וגדלים, כך גם אפקטיביות הכלי במציאת חולים שלא היינו מגיעים אליהם אחרת. בעת התפרצות, יש גם חשיבות לכך שזה כלי ממוכן, ובמקרים שאותרו גם ע"י כלי השב"כ וגם ע"י החקירה האפידמיולוגית, המסרון מקדים את החקירה ב4-5 שעות לכל הפחות, לפעמים אפילו בחצי יום, ויש לזה משמעות. לאור כל זאת מבקשת הממשלה להאריך את השימוש באיכוני השב"כ".
"לגבי נושא הארכת תוקף החוק – ההארכה אכן בתוקף, כפי שהוסבר, ואני מבין שגם היועץ המשפטי לממשלה וגם היועצת המשפטית לוועדה אומרים שבשאיפה יש להביא חקיקה מחודשת בעניין. ראשית, אדגיש כי החוק הקיים מחייב את הממשלה לדון בו ולבחון אותו כל שלושה שבועות, וגם יש את הפיקוח הצמוד של ועדה זו. שנית, להערכתי, בכנסת מפוזרת, ובממשלה פריטטית בתקופת בחירות, אין כל היתכנות לאשר חקיקה חדשה בנושא. אם יש מי בממשלה שחושב שניתן, שינסה, אבל אני לא רואה דרך פרקטית לכך ועמדת משרד הבריאות היא שאין בכך צורך בעת הזו. הממשלה טרם גיבשה עמדתה הסופית בעניין ואמורה לעשות זאת ב-20.01.21".
ד"ר אודי קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור, הרחיב על הנתונים בבסיס הבקשה: "אם בשבועות הקודמים שב"כ איתר בלעדית 11% מכלל החולים שאותרו ע"י המערכים השונים, הרי שהשבוע הגענו ל-20% מכלל החולים שאותרו, וזה עוד לפני שדיברנו על יתרון המהירות שהזכיר סגן השר. כפי שכתבתי בדו"ח שלי, תחת הנחות מחמירות מאוד של משתנים, רק בששת השבועות האחרונים נמנעו 170 מקרים קשים ו-80 נפטרים בשל השימוש בשב"כ".
עו"ד טליה אגמון, משנה ליועמ"ש משרד הבריאות: "כפי שנאמר, ההחלטות בנושא מתקבלות בתדירות מאוד גבוהה. לפני שהכנסת התפזרה הייתה החלטה של הממשלה לקדם הארכה של החוק ולדון אם להכניס שינויים. התחלנו בעבודה על זה ואז התפזרה הכנסת וניתנה תשובה משפטית ברורה שאין צורך בחקיקה לשם הארכה. אם יש רצון לשנות דברים בחוק יש צורך לקדם הליך חקיקה אבל אין, נכון לרגע זה, החלטה כזו של הממשלה. אין הגיון לקדם הליך חקיקה רק לשם הארכה אם לא משנים דברים בשלב זה".
מיכל כצנלסון-לוי, ראש אגף מדיניות במשרד המודיעין: "שר המודיעין ביקש גם הוא להמשיך עם הארכה לפי סעיף 38, אך במקביל להמשיך בדיאלוג בין המשרדים, ולהמשיך בבחינת חלופות בצוות השרים. עמדת משרד המודיעין, בראיה צופה פני עתיד, שכאשר נרד לסף של כאלף נדבקים מדי יום, כלי השב"כ יופעל בצורה ממוקדת, רק על חולים שידווחו על פחות מחמישה מגעים, בין אם הם לא זוכרים או לא משתפים פעולה, ועדיין האפקטיביות של כלי השב"כ תהייה גבוהה. תלינו זאת בהיקפי התחלואה, כדי שיהיה אפשר לקיים את החקירה האפידמיולוגית בתוך זמן קצר, ורק לאחריה לבחון מה דווח, וכבר היום ניתן לקיים 3000 חקירות ביום. הפשרה הזו שאנו מציעים מקובלת גם על גורמים נוספים בממשלה אבל חלוקים מול משרד הבריאות ולא מגיעים לעמדה משותפת ולכן השר ביקש להמשיך את הדיונים".
יו"ר הוועדה וחבריה כעסו מאוד על כך שהממשלה טרם גיבשה עמדה אחידה, אם בכוונתה לקדם חקיקה המסדירה את נושא השימוש ביכולות השב"כ או רק להסתמך על הארכת התוקף בשל התפזרות הכנסת, ודאי לאור עמדת היועץ המשפטי לממשלה והעובדה כי כבר החלו, לכאורה, לקדם חקיקה להארכה זו.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, אמר כי הממשלה מגלגלת את האחריות אל חברי הוועדה, ומבקשת מהם לאשר את המשך השימוש בכלי השב"כ לתאריך שהוא מעבר לתום תוקף הוראת השעה, אף שהממשלה עצמה מתנהלת ללא החלטה לכאן או לכאן באשר לאופן ההארכה של החוק. עוד אמר: "אין מבוגר אחראי במלחמה הזו. הממשלה מתנהלת כאילו מדובר בפרלמנט בבית קפה שכונתי. התאריך שבו מועד הוראת השעה הזו פוקעת היה ידוע מראש והממשלה מתעוררת רק עכשיו. בסוף, האחריות להוביל את מהלך החקיקה הוא של הוועדה, אנחנו ניכנס תחת האלונקה, ניתן את המענה שהציבור צריך אותו".
ח"כ אבי דיכטר אמר כי בין אם הממשלה החליטה ובין אם לאו, עדיין לחברי הוועדה האחריות לדון בבקשה שלפניהם, בשים לב לאחוזי החולים שהשב"כ מאתר שבוע אחרי שבוע.
ח"כ מיכל וונש אמרה כי על הוועדה להשתמש ביכולותיה כדי לדרוש מהממשלה אחריות ואחריותיות, תוך אישור השימוש כרגע, בלית ברירה, ולקרוא לממשלה להביא הצעת חקיקה.
ח"כ איתן גינזבורג פנה אל נציגי משרדי הבריאות, המודיעין והמשפטים ותהה מדוע הם בכלל יוצאים מהנחה כי לא ניתן יהיה לקדם חקיקה בנושא בכנסת, וכי לא עשו את הבדיקה הנדרשת לפני גיבוש עמדה שכזו.
חברי הוועדה התייעצו ביניהם ולבסוף הגיעו להסכמה כי יאריכו את אפשרות השימוש בכלי השב"כ למאבק בקורונה עד ה-20.01.21, המועד בו אמורים השרים לשוב ולדון בנושא קידום החקיקה. חברי הוועדה ציינו גם כי הוועדה קוראת לממשלה להביא בפני הכנסת הצעת חוק להארכת הוראת השעה ככל שיידרש, ולא להסתמך רק על סעיף 38. חברי הוועדה הדגישו כי בדיון נוכחים חברים מכמה מסיעות הבית, וכי להבנתם ולהערכתם ניתן להגיע להסכמות רחבות לגבי החוק, בשים לב לצורך האמיתי להילחם במגיפה ולרתום למאבק את כל הכלים העומדים לרשות המדינה.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, העלה הצעה זו להצבעה והיא אושרה, כאמור, פה אחד.
