במאמרה הבוקר, כתבה אשת התקשורת סיון רהב-מאיר דברים לזכרו של הבבא סאלי:
היום לפני 37 שנה נפטר הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא. הרב זאביק הראל כתב על הרב והמקובל המפורסם, מזווית קצת אחרת:
"מדברים רבות על התורה והמופתים, אבל אני רוצה לדבר על מה שהבבא סאלי עבר בחייו. זה לא ייאמן. בגיל 18 התייתם מאביו, שהיה גם רבו, מאז הוא נקשר לאח הגדול של האב, רבי יצחק, אבל ארבע שנים אחר כך הדוד נרצח על ידי שודדים במרוקו. גם אחיו הגדול, רב העיר, נרצח על ידי השלטון המרוקאי, וההנהגה של הקהילה נפלה על כתפיו. אשתו הראשונה נפטרה בעת לידת בתם והבת לא שרדה. הוא התחתן שוב, אך במשך עשור לא היו לזוג ילדים. שנים אחר כך, אחיו הקטן והאהוב ביקר אצלו, ונהרג בתאונת דרכים קטלנית בדרכו הביתה. זה לא סוף הרשימה. די באסון אחד כזה כדי להפוך את האדם למריר וקודר. אבל הבבא סאלי רק צמח והתעלה והזדכך מתוך הכאבים האלה. כנראה יש שתי אפשרויות: להישבר, או להפוך לרגיש יותר, למבין יותר בכאב. הבבא סאלי הרגיש הכול – מהצער של כל עני ומסכן שבא אליו, ועד לצער השכינה.
עוד באתר:
"אולי מאות אלפי אנשים מצאו אצלו כתובת כי הוא הבין מה זה לאבד אבא, מה זה לאבד אישה, מה זה לחכות לילדים. התפילה והאהבה שלו לכולם יצאו מלב חם ורחב יותר. פעם בחנוכה הוא ראה שמחלקים לילדים דמי חנוכה בשטרות, ואמר שיחלקו את אותו הסכום, אבל במטבעות. שאלו אותו למה, והוא אמר שילד יותר מתלהב ממטבע נוצץ מאשר מדף נייר. הרגישות הגדולה הגיעה עד לליבם של ילדים". לזכרו.
