ועדת החוקה דנה בשעה זו בתקנות הפעימה השלישית של התו הירוק שנכנסו לתוקף ביום ראשון.
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס: "מטרת התו הירוק היא ליצור מקומות בהם הסיכון לתחלואה יותר נמוך וכך להתיר כניסה של יותר אנשים ולאפשר חיי משק תקינים. מלכתחילה אמרנו שתו ירוק יוכל להיכנס גם לאנשים עם בדיקות. אנשים שלא יכולים להתחסן, אלו שיש להם אלרגיה לאחד ממרכיבי החיסון זה דבר נדיר".
לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר על שימוש בבדיקות מהירות, אמרה: "יכול להיות שימוש בבדיקות PCR או בדיקות מהירות בכניסה לאירוע, אך כרגע עם 4000-3000 מאומתים ביום, שימוש ב-PCR לתו ירוק יציף את מערכת הבדיקות והזמן לקבלת תוצאה יעלה ל-48 שעות, מערכת הבדיקות תיתקע ולא נצליח לקטוע שרשראות. אנחנו מקדמים את כניסתן של הבדיקות המהירות וצריך לראות איך הגורמים השונים הדוגמים מדווחים לנו על תוצאות חיוביות שהן בחשד מאוד גבוה לתחלואה. אתמול נערך דיון מקצועי איך להתייחס למקרים החיוביים ואני מקווה שתוך שבועיים נוכל להשתמש בהן לטובת התו הירוק".
עוד באתר:
לדבריה, עד היום אם הייתה יוצאת בדיקה חיובית בבדיקות מהירות היא הייתה נבדקת PCR מידית ויש להסדיר את המצב בו עושים בדיקת אנטיגן מהירה ללא PCR – מה קורה במצב של בדיקה חיובית, האם אדם נכנס מיד לבידוד ועוד. בדיקות האנטיגן מאוד טובות בתחילת המחלה שכן הן מזהות את העלייה בחלבון, אך לאחר מכן אדם יכול להיות חולה 8, 10 ימים והאנטיגן שלו יהיה שלילי. במצב בו אדם ישתמש בנתוני הבדיקה הללו לאורך כמה ימים זה עלול להיות לא מדויק ונסתמך על בדיקה לא רלוונטית. כניסה לאירוע עם תוצאת PCR תהיה ל-48 שעות והבדיקה המהירה תהיה בתוקף ל-24 שעות".
ח"כ שבח שטרן (הליכוד) הציע לאפשר לתלמידים בידוד קבוצתי במקום בידוד ביתי: "בטבלאות משרד הבריאות רואים שעד היום 9 נפטרו מתחת לגיל 19. זה 0.003% מנתוני הנפטרים. אני מניח שיש גם קורלציה לחולי הקשה. כך שבידודי הקפסולות משביתים חלק גדול מהמשק ומהלימודים. אולי במקום זאת הבידוד יהיה בבית או בכיתה בה התלמיד לומד, שכן התלמידים בקפסולה זו כבר נחשפו אליו. לאפשר לאלו שנחשפו להגיע מהבית לביה"ס בלבד".
ד"ר אלרעי פרייס השיבה: "התחלואה בילדים ברובה אסימפטומטית וקלה, אך לא יודעים מה תופעות ארוכות הטווח לתחלואה הזו והאם יהיו השפעות יותר ארוכות ולכן יש להתייחס לכך בזהירות. עד שלא מגיעים לחסינות עדר, עדיין יכולות להיות התפרצויות המסכנות אנשים וילדים שנדבקים וגם לאוכלוסיות בסיכון". עוד אמרה: "במסגרות בהן ניסינו לייצר מתווים מיוחדים בפנימיות או נבחרות כדורגל מקצועיות שגם כך נמצאות יחד, ראינו התפרצויות כך שהקונספט של בידוד קבוצתי לא עובד".
בהתייחסה למדיניות הרמזור אמרה: "אנחנו רואים שהרמזור בעייתי כי הוא משתנה בצורה מהירה ולא מתאפשרת יציבות להורים לתכנון קדימה. מצד אחד רוצים רמזור עדכני ומצד שני רוצים לתת למערכת זמן היערכות וגם זמן ערעור לראשי רשויות. עדיין לא מצאנו מנגנון טוב וההרגשה היא שבכל זאת צריך מנגנון לכיתה בטוחה, במנותק מהרמזור. כמו שבתו הירוק אנחנו נותנים מקדם הגנה, אנחנו רוצים לייצר את אותו הדבר בבתיה"ס, ובוחנים התייחסות אחרת לכיתה בה משפחות רבות מחוסנות, או יש אחוז גבוה של מחלימים. כיתות יא' יב' בהם 90% מתחסנים יוכלו ללמוד בצורה יותר פתוחה ללא קפסולות".
בתשובה לח"כ מיכל קוטלר וונש (כחול לבן) ששאלה מדוע לא יינתן תו ירוק לאנשים שנכנסים לארץ לאחר שהשלימו את חיסון פייזר הניתן בארץ אמרה: "במהלך המגיפה ראינו הרבה מאוד זיופים של PCR, תעודות החלמה ועוד, ומכיוון שאדם שמזייף בדיקה או חיסון מסכן את כל האנשים שמגיעים, עד שיהיו הסכמי הדדיות עם מדינות אלו, אדם נדרש לבדיקה סרוגלוגית לפי רשימת מעבדות באתר משרד הבריאות וקבלת תו ירוק". עוד אמרה כי "מקדמים בדיקה מהאצבע בדומה לבדיקת סוכר, כדי לזהות כבר בנתב"ג את התוצאה הסרולוגית ולשחרר מבידוד".
