שבעים ושמונה שנה מלאו השבוע לפטירתו של רבה הראשון של ירושלים הרב אברהם יצחק הכהן קוק. במרכזה של העיר, בין בתיה של שכונה שכל כולה טובלת בהיסטוריה יהודית בארץ ישראל- שכונת בית דוד והסובב אותה, מצוי ביתו , אוצרותיו וספרייתו.
במורד רחוב הרב קוק לכיוון רחוב יפו בסמטה הראשונה מצד ימין מצויה השכונה הקרויה על שמו של נדבן יהודי אמיד בשם דוד רייזינובר, אשר נענה לקריאתו של ר' יוסף רבלין שקרא לקהל שומעיו לתרום למען הקמת שכונות יהודיות נוספות מחוץ לחומות (צריך לזכור שרבלין היה אחד משבעת ממייסדי שכונת נחלת שבעה).
הכסף נתרם והאנשים החלו להגיע. היו אלו בעיקר עניי כולל הפרושים והחסידים. בתיה של "השכונה" היו בתוך מתחם אחד הן למען ביטחונם והן למען האפשרות ללימוד משותף בכל עת פנויה.
עוד באתר:
כאשר נתמנה הרב קוק לרבה של ארץ ישראל ולרבה של ירושלים בחרו אנשיו בית עבורו בשכנות לשכונת בית דוד. המבנה שנבחר כמעונו הרשמי של הרב היה בית חד קומתי, כששלט על שער הכניסה לבניין מספר על השלמת הבניה לקונה נוספת בשנת תרפ"ג.
סיור בתוך הבית מגלה עולמות צפונים של תורה, צנעה וספרים. מדריכות המקום יסבו מיד את עינכם לעובדה שהספרים הנראים מכל עבר אינם ספריו המקוריים של הרב. כאשר נכנס לתוך הבית נבחין מימין בחדר עבודתו של הרב קוק זצ"ל. כל מי שנכנס לתוככי החדר אינו יכול שלא להתפעל ממראהו הצנוע. שולחן, כיסא וארון מהווים את כל הריהוט. באחת הפינות בחדר השמאלי נבחין בכיסא הרב. צוות המקום מסביר כי כסא זה ניתן לרב קוק במתנה על ידי הנציב הבריטי הרברט סמואל כהוקרה לפועלו למען תושבי ארץ ישראל.
כשנצא מבית הרב נפנה ימינה וכעבור כמה צעדים נבחין בשלט כתום נוסף הנושא את השם בית טיכו. זהו ביתו של רופא העניים הנודע אברהם טיכו ששמו נודע למרחוק כמטפל בעל שם עולמי. לעיתים רבות היה הוא מטפל בחוליו ללא תשלום ויודעי דבר היו נוהגים לומר מאברהם ( הכהן קוק זצ"ל) עד אברהם (טיכו) לא קם איש. שכנים היו השניים בלב ובנפש.
איך מגיעים?
אנחנו בירושלים. נוסעים ברחוב הנביאים (זה המתחיל בדוידקה) עד לפינת רחוב הרב קוק. חונים בחניון המוסדר או לאורך הכביש, ונכנסים לסמטת "בית הרב".
