דיון מיוחד בכנסת לזכרו של ז'בוטינסקי: "לימד אותנו מהי אופוזיציה אידיאולוגית"

מליאת הכנסת קיימה היום (שלישי) דיון מיוחד לציון יום זכרו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי.

יו"ר הכנסת מיקי לוי נשא דברים בפתח הדיון ואמר בין היתר: "ז'בוטינסקי לא היה עוד דמות בתנועה הציונית. הוא עומד בשורה אחת עם ענקים כמו הרצל שבכוח חזונם ראו למרחוק והניחו את היסודות לדורות של יהודים שהלכו בדרכם. ז'בוטינסקי האמין בהקמת כוח מגן יהודי וראה חשיבות בעיקרון של הקמת כוח מגן שיאפשר ליהודים לשמור על עצמם. עיקרון שמוביל את היהודים ואת מדינת ישראל מאז ועד היום".

"ז'בוטינסקי זכה לבקר ולפעול בארץ ישראל אך לא זכה לראות בהקמת מדינת היהודים שהיתה משאת נפשו. הוא נפטר בשנת 1940 בהיותו בן 59 בלבד. במשך שנים רבות, רבות מדי, לאחר הקמת המדינה, דמותו ופועלו לא זכו למקומם הראוי ואף נמנעה ממנו באופן מחפיר הזכות להקבר בארץ ישראל. רק בשנת 1964 הועלו עצמותיו ארצה בהחלטת ממשלתו של לוי אשכול והחסד נעשה. כיום רעיונותיו, התנועה שהקים וממשיכי דרכו הפכו לחלק בלתי נפרד ממוסדות המדינה ומנהיגיה כפי שהיה ראוי שיהיה. יהי זכרו ופועלו ברוכים".

עוד באתר:

המלחינים 4

מנהל מקהלת הילדים הודה: "הגעתי להתפרסם"

המלחינים

לצפייה ב'אמס'

במוצ"ש חי הקרוב: משה ואלי לאופר ודודו פישר

מוצ"ש חי - מנחם טוקר

אסון באינדונזיה

המטוס התרסק על צלע ההר, איש מהנוסעים לא שרד

שמעון כץ

הפיגוע בעמקים

כתב אישום: הרוויח 700 שקל ליום ורצח את שמשון ואביב

קובי פינקלר

ראש הממשלה נפתלי בנט: "יום הזיכרון הממלכתי לזכרו של זאב ז'בוטינסקי, כמו גם חלקת הקבר שלו בהר הרצל, הם אינם דבר מובן מאליו. שנים ארוכות עברו עד שמדינת ישראל, עד שממשלתו של לוי אשכול, קיבלה את ההחלטה להעלות את עצמותיו לקבורה בישראל. קברו של ז'בוטינסקי, סמוך לקברו של הרצל, בעיצוב דומה לקברו של הרצל, מסמל את היכולת שלנו להתבגר ולגשר על מחלוקות, על פערים ועל אידיאולוגיות מנוגדות. לא כי זה נחמד לגשר ולפשר אלא כי יש לנו מטרות משותפות שכולנו צריכים לפעול יחד למענן. יש מטרות שצריכות לגרום, גם לקואליציה וגם לאופוזיציה לפעול יחד כתף אל כתף".

צילומים: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בנט הוסיף "ז'בוטינסקי הוא זה שלימד אותנו מהי אופוזיציה אידיאולוגית ונחושה שרתומה לחזון הציוני בכל נפשה. אופוזיציה שפועלת לפי העולם הערכי שלה, למען האידאל בצורה עניינית. כך הוא עשה, וכך ראוי שיהיה גם בימינו. כאן, מעל בימת הכנסת המהווה את מימוש החלום הציוני, אני מתחייב שממשלת ישראל בראשותי תמשיך לפעול בכל כוחה למימוש חזונו להגשמת מטרותיה של הציונות".

שר המשפטים גדעון סער: "ביחסו לערביי ארץ ישראל עמד ז'בוטינסקי בשעתו על שני עקרונות: "קיר הברזל" המפורסם שבחסותו יתקדם המפעל הציוני למימוש יעדיו. שיוויון מלא לתושביה הערבים של הארץ. באותו מאמר היסטורי שקבע דוקטרינה מדינית וביטחונית לדורות, ביטא ראש בית"ר את שני העקרונות גם יחד. כתפיסת עולם שלמה, ראליסטית וערכית גם יחד. "את הרחקתם של הערבים מארץ – ישראל אני חושב לבלתי מתקבלת על הדעת בהחלט : שם יישארו תמיד שני עמים…". היום – במדינה היהודית והדמוקרטית עליה חלם ולמענה לחם זאב ז'בוטינסקי עלינו להתמיד בדרך אותה התווה".

"ביום חמישי שבוע שעבר – בסמוך ליום פטירתו בכ"ט בתמוז פרסם בית המשפט העליון את פסק דינו בעניין חוק יסוד: הלאום. לעולם לא נוותר על אופייה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אבל לעולם גם לא נוותר על אופייה הדמוקרטי. וגם לא נדחה את ידו של מי מהמיעוט הערבי החי עימנו שיושיט את ידו לשותפות אזרחית שיש בה שיוויון ובזכויות הפרט וכבוד הדדי. גם זו צוואתו של זאב ז'בוטינסקי".

ח"כ אופיר אקוניס: "ז'בוטינסקי לא היה רק המנהיג הציוני הראשון שעמד על שלמות הארץ, במידה רבה מאוד הוא גם היה הדמוקרט הראשון של התנועה הציונית. הדרך היחידה ליצירת הנהגה היא המצווה הנאה והישנה של זכות בחירה כללית וישירה. אמנם ביסודו האמין ז'בוטינסקי במשטר הבנוי על מינימום של שלטון התלוי ברובו מרצונם החופשי של מה שהוא כינה "בני המלכים" האזרחים כלשונו. אך בשל לצורך במסגרת העדיף את המסגרת הטובה ביותר מבין כל המסגרות שיכולות להיות והיא כמובן המסגרת הדמוקרטית".