באחת מהעיירות שכן לו בית כנסת מפואר במרכזו של הרחוב.
זה היה בית כנסת יחיד ששימש את כל היהודים מכל העיירות מסביב.
לכן לא היה זה פלא שהם כעסו מאוד כאשר הבחינו כי לפתע צץ לו בית מרזח במבנה הסמוך.
כיצד אפשר להסכים כי ליד בית מקדש מעט,ליד המקום בו מתפללים ומטעינים יראת שמים,שם יצמח לו מקום של הוללות??
קצת מחאות,עימותים,הרבה תפילות שבית המרזח יעלם כלעומת שבא ושתלדנות אצל הפריץ,אבל דבר לא עזר…,
בית המרזח היה לעובדה מוגמרת.
עוד באתר:
לא עבר הרבה זמן ובאחת הלילות,קרה הנס, פרצה שריפה בבית המרזח והוא נשרף כליל.
כבר למחרת קיבל ועד בית הכנסת הזמנה לבית המשפט.
בעלי בית המרזח טענו כי תפילות היהודים,הם אלו שגרמו לשריפת בית המרזח ולכן על היהודים לשלם את הנזק.
לעומתם טען ועד בית הכנסת כי רק פתי יאמין כי התפילות באמת היו מסוגלות לגרום לשריפה…
"ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שאל מעמך כי אם לירא את ה' אלקיך…"
דבריו אלו של משה כבר עוררו את חז"ל לשאול,
"וכי מילתא זוטרתא היא?"
האם יראת שמים היא דבר קטן?
האם כל כך קל לחיות את "יראת ה' " ?
להגיע לביהמ"ד ולשמוע שיחה מעוררת זה קל,
אבל אח"כ בחיי היום יום,זה נעשה יותר מסובך.
להתפלל בבית הכנסת שבית המרזח יעלם זה קל,
אבל כשצריך לשלם…זה כבר לא התפילות..
כשאני נפגש עם נערים שקיום מצוות הוא אתגר בשבילם,
אז כשאני מזכיר את המילה אמונה הם שומעים בשמחה- זה נשמע כדבר טוב ומאיר
אבל כשאני מזכיר את המילים "יראת שמים",
זה נהיה קצת "כבד",קצת "מעיק".
באחת הפעמים כאשר הדברים 'הונחו על השולחן' ,כשאחד מהנערים קם ואמר,
" 'יראת שמים' ,זה גדול עלינו,תן לנו ללכת לאט..
נתחיל בקטן, ובהמשך נדבר על 'יראת שמים' "
( הציטוט נאמן למקור),
החלטתי שכדאי להסביר.
"הדברים שאתה טוען",כך אמרתי לאותו נער, כבר הוקשו לרבי יוסף אלבו,מחבר ספר העיקרים,וכדאי שתראה מה הוא כותב.
רבי יוסף אלבו בספר העיקרים מקשה על דברי משה "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך..",
שהרי התכונה היותר משובחת שישיג האדם היא 'יראת ה ', ולא תושג רק אחרי עמל רב..
שהרי אפילו אברהם אבינו לא נאמר עליו "ירא אלוקים עד סוף הנסיונות שעבר.
ולכך הוא מסביר הסבר נפלא בדברי משה.
כך אמר משה לבני ישראל,
" ועתה ישראל הסתכל על גודל חסדי ה,מה הוא שואל מעמך,
מה הוא מבקש ממך במקום יראת ה,
במקום ללכת בדרכיו,
במקום לאהבה אותו,
במקום לעובדו בכל לב ובכל נפש,
שהרי אלו משימות קשות מאוד…
" כי אם לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך"
כי באמצעות שמירת המצוות תגיע ליראת ה'..
בלי טורח רב שהיה נדרש להגיע ליראת ה' לולא היו לנו את המצוות.
"ואם תוסיפו לזה",כל אמרתי להם,את תחילת הפרשה,ששם אומר משה לבני ישראל,
"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה…
ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך".
ורש"י במקום מסביר על המילה "עקב",שאלו המצוות הקלות שאדם דש בעקביו.
א"כ הכל נהיה פשוט.
הקב"ה מבקש את המצוות שאדם דש בעקביו.
מה שנראה לנו לפעמים קצת זניח.
הברכות שאנחנו מברכים לעיתים בקלילות,
החיוך והיחס לחבר,שלא תופשים אצלנו משקל גדול.
הטלפון לאבא ואמא שנעשה כבדרך אגב..
הם המצוות שאותם הקב"ה מחפש,והם אלו שלפי בעל העיקרים מביאים אותנו ליראת שמים.
בשביל יראת שמים לא צריך "להתחיל בקטן"
לכולנו יש מצוות שאותם אנחנו דשים בעקבנו.
ואם רק נשים לב אליהם,שם תימצא היראת שמים.
ועוד תוספת קטנה.
"ועתה ישראל מה ה אלוקיך שואל מעמך.."
"ועתה"- היראת שמים לא נמצאת במעשה גדול שעתיד להגיע.
היא נמצאת " עתה" – כאן ועכשיו במעשים ה"קטנים" והנגישים.
טוב…זה מה שאמרתי להם.
אבל לעצמי חשבתי על הבית פנימה.
האשה ,הילדים,
הדברים היום יומיים,שם זה ה"דש בעקביו"
ושם אם רק מעט תשומת לב,תמצא היראת שמים.
