בג"ץ קבע: אלמנות זכאי חוק השבות, יקבלו אזרחות ישראלית

בית המשפט העליון פסק כי גם אלמנתו של זכאי חוק השבות – זכאית אף היא למעמד לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. ההחלטה התקבלה ברוב דעות של השופטים יצחק עמית וענת ברון מול דעתו החולקת של השופט דוד מינץ

ישראל רובין

כ"א באלול תשפ"א, 29/08/21 11:19

א+

א-

בית המשפט העליון | צילום: ליאור מזרחי/פלאש 90

בית המשפט העליון פסק היום (ראשון) כי גם אלמנתו של זכאי חוק השבות (בן ליהודי או נכד ליהודי) זכאית אף היא למעמד לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. ההחלטה התקבלה ברוב דעות של השופטים יצחק עמית וענת ברון מול דעתו החולקת של השופט דוד מינץ.

לפתחו של בית המשפט הגיעו שתי עתירות של אלמנות של בנים ליהודים, שבקשותיהן למעמד עולה מכוח חוק השבות נדחו בשל היותן אלמנות של זכאי שבות ולא של יהודים.

חלק מן העותרות טענו כי מסעיף 4א לחוק עולה כוונה ברורה להתיר לאלמנות של זכאי שבות לעלות ארצה, כי מלשון החוק לא עולה כוונה להבחין בין אלמנות של יהודים לבין אלמנות של זכאי שבות וכין אין הצדקה מהותית להבחנה שכזו.

ברשות האוכלוסין טענו מנגד, כי פרשנות לשונית ותכליתית של סעיף 4א מובילה למסקנה כי אלמנה של בן או נכד ליהודי לא באה בגדרי הסעיף. ברשות האוכלוסין ציינו כי עמדתם בדבר פרשנות חוק השבות במקרים דומים הובאה בעבר לפני בית המשפט שלא מצא להידרש לה, והדגישו כי גם במקרים דנן ביכולתן של העותרות לשהות בישראל עם ילדיהן גם ללא זכויות מכוחו של חוק השבות.

השופט יצחק עמת קבע, כי: "לשון החוק סובלת את שתי החלופות הפרשניות שהוצעו על ידי הצדדים, ולא נותנת תשובה חד משמעית לשאלה שבפנינו. התבטאויות המשתתפים בדיוני הכנסת ביחס לסעיף 4א לחוק והשינויים שנערכו בנוסח הסעיף תוך כדי הליך החקיקה, מלמדים על כוונת המחוקק להקנות לבני משפחתו של היהודי זכות שבות שאינה תלויה בנוכחותו הפיזית של היהודי, וזאת בשל קירבתם לעם היהודי. בנוסף יש בסיס לסבור כי עלייתה של אלמנת שבות לאחר פטירת היהודי ובן זוגה שהוא בן ליהודי, עמדה לנגד עיני המחוקק שסבר שחוק השבות חל עליה".

השופט עמית הוסיף: "נחזור ונזכיר כי ילדיהם של העותרות שלפנינו הם זכאי שבות שקשרו את גורלם בישראל, עלו לארץ חלקם שירתו בצה"ל ונישאו והקימו משפחה בישראל. קשה היה להישאר שווה נפש לדבריה של באת כוח העותרת בבג"ץ 2309/19, שהעידה על עצמה כי הגיעה לארץ כנערה בודדה במסגרת תוכנית נעל"ה, שירתה בצה"ל ביחידה קרבית ולא העלתה על דעתה שאמה לא תהיה זכאית לעלות אחריה. השיקול של אי הפרדת ילדים מהוריהם ואי פיצול המעמד של בני המשפחה מטה את הכף לעבר גישתן של העותרות. אכן, גרעינו הקשה של חוק השבות ותכליתו העיקרית היא עידוד עלייתם של יהודים ארצה, אך משהכיר המחוקק בזכותו של הבן ושל הנכד זכאי השבות, באה לידי ביטוי התכלית של שמירה על התא המשפחתי, ומכאן ההכרה בזכותה של אלמנה של זכאי שבות".

השופטת ענת ברון הסכימה כאמור עם דעתו של השופט עמית. השופט דוד מינץ טען כי יש לדחות את העתירה.

לפסק הדין המלא