בתחילת פרשתנו פרשת 'האזינו' נאמר פסוק בעל משמעות חשובה מאין כמותה על לימוד התורה ועל בסיס העבודה בעבודת ה': "יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי", מבאר הגר"א על פסוק זה בדרך רמז, כי כוונת הפסוק על השילוב והקשר בין לימוד התורה ועבודת המידות.
"יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי" הכוונה על לימוד התורה המשול למטר המים שהרי התורה נמשלה למים, לימוד התורה הרי הוא כגשם שמצמיח את הזרעים והאילנות שנטעו ונזרעו בשדה, ומה הם אותם זרעים? הערכים והמידות שמוטמעים בנפש האדם.
אם האדם רוצה לרבות ולטפח את המידות הטובות בנפשו הרי שלימוד התורה מצמיח את המידות הטובות הללו, אך אם הוא מעוניין בקיומם של מידות רעות, ולומד תורה כשאר החוכמות ללא רצון להיות בעל מידות טובות, הרי שלימוד התורה שלו יוצר את הדבר ההפוך מרצון הקב"ה ומצמיח אצלו מידות רעות.
עוד באתר:
אדם בעל מידות מושחתות איננו יכול להסתכל במבט חד מימדי ולומר הנני עוסק אך ורק בלימוד התורה ששכרה למעלה מכל המצוות, ואם כן די לי לעסוק בסם החיים במטרה להגיע אל שלימות רוחנית, אך אנטוש והניח את עבודת המידות בניית דרכי התנהגות וסט ערכים אישי.
אם אותו אדם בוחר אך ורק ללמוד תורה הרי שיצא שכרו בהפסדו, לימוד התורה אצל בעל תחלואי הנפש, מצמיח מידות רעות ושאר תחלואי הנפש פוסעים להם לאיטם ואוכלים כל חלקה טובה כאשר חסר עבודת המידות יחד עם לימוד התורה.
לימוד תורה יחד עם לימוד המוסר ועבודת המידות, יוצר פסיפס שלמות רוחנית כזאת המגדילה אילן בעל שיעור קומה, ששורשיו נטועים עמוק במידות טובות, וענפיו מגביה את קומותו בכל לימוד תודה.
מסיבה זו מבאר המהרח"ל מבאר כי לא נמנו מידות טובות נימוסים וערכים בתרי"ג מצוות, מפני שהמידות הם יסוד התורה והדבר פשוט שנצטוונו עליהם שלא צריך לצוותם במופרשות ולמנותם.
עמל התורה אכן מזכך את החומר והגשם, לימוד התורה והעיסוק בה אכן שווה כנגד כל מצוות התורה, "ותלמוד תורה כנגד כולם" (פאה פ"א מ"א) אך בשביל לחיות חיי רוח רוחניים בתכלית השלמות, היהדות דורשת מהאדם הסתכלות ומבט רחב אופקים, עבודה רב גוונים שיוצרת שלמות נפש על עבודת ושילוב של שתי המערכות, לימוד תורה, ועבודת המידות.
בימי תשרי בהם אנו מצויים צריכים גם לזכור את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה כי התשובה היא גם על מידות הרעות וז"ל: "צריך לחפש בדעות רעות שיש לו, ולשוב מהן, מן הכעס, ומן האיבה, ומן הקנאה, ומן התחרות, ומן ההתל, ומרדיפת הממון והכבוד" (פ"ז ה"ג)
לאור האמור מובן מדוע מגדירה המשנה באבות (פ"ו מ"ו) כי בכדי לזכות לקנין התורה יש צורך ב'ארבעים ושמונה קניינים', משום שגם בתוך מערכת של לימוד ועסק התורה יש צורך לשלב ולקדש את מאפייני ומרכיבי מידות נפש האדם.
ולוואי ונזכה לקחת את השפעת הקדושה מימים מיוחדים אלו, בבחינת "והשיאנו את ברכת מועדיך…"
