שמחת תורה – רגש של רוממות \ הרב נהוראי משה אלביליה

רציתי לשתף אתכם..

זה קרה לי השבוע בפעם הראשונה בחיי…

עד כמה שזה ישמע אולי טיפה אירוני ומוזר לחלקכם אך בשבוע שעבר ביום ב' של חוה"מ סוכות, זכיתי לבקר בקברי אבות במערת המכפלה בחברון!!

עוד באתר:

צפו בתיעודים

15 קני שיגור: ממצא מטריד מזרחית לקו הצהוב

קובי פינקלר

בלי בושה

הלם ותדהמה: 'הדרך' צנזר את הגר"י יוסף

שמעון כץ

מפתיע

שירת נשים? זה המקרה שבו הדבר יהיה מותר

נתי שולמן

זעקה נוקבת

"מה קורה איתנו, למה בחורים מטפסים ומסכנים את עצמם?"

פנחס בינדר

מה אומר לכם, כבר בעצם העלייה למערה, לדרוך על אדמה שאתה יודע שכאן דרך אברהם אבינו ע"ה, וקנה את המקום במאה קשיטה, את כל מבנה הענק הזה ושמו "מערת המכפלה"..

וגולת הכותרת הייתה בשבילי הביקור באולם יצחק ורבקה ע"ה, אשר לצערנו וחרפתנו, עקב השתלטותם של "הבני דודים" ימ"ח, פתוח ליהודים כ10 ימים בשנה, לראות את האולם הזה עם כל מיני כתובות מוסלמיות חרוטות בצורות מטבע במעלה עמודיו עושה איזושהי שריטה קטנה בפנים…

אך לא אלאה אתכם, בהתרגשות שהגיעה לשיאים גדולים כשביקרתי שם….

ביום למחרת כשהתחלתי לשחזר את מאורעות היום האתמול, נזכרתי בימים כשהיינו ילדים היה לנו בבית ספרנו מבצע "ניבים ופתגמים", ניבים ופתגמים של חז"ל המפוזרים בתלמוד ובמדרשים, כאשר מי שמסיים זוכה בפרס ראשון ב"אופני הרים", שבזמני לפני כ15 שנה, היו נחשבים מאוד יקרים,

ככה אספנו כרטיס אחר כרטיס ניב אחר ניב ולמדנו המון על תורת חז"ל, כך שכל כרטיס שהשגנו היינו נרגשים עד מאוד שהנה סוף סוף אנחנו עוד רגע מגיעים אל היעד…

וכאן בשמחת תורה האם ההתרגשות הזו לא מלווה את כל יישותנו?

"מפי אל, מפי אל יבורך כל ישראל"…

מתרגשים, מברכים את כל עם ישראל לא משנה איפה הם נמצאים..

הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רה"י מאור התלמוד בעיר רחובות, היטיב להגדיר את המיית הלב הזו ביום שמחת תורה (למעלה למשכיל, עמוד תרכה):

"ביום כיפור ישנה תפילת "נעילה". גם שמיני עצרת הוא "נעילה", ונעילה איננה סיום ותפילה אחרונה, אלא זמן "כינוס" ואצרה בתוכנו את כל המעלות והקניינים שהושגו בימים הקדושים הללו, ונעילת הדברים היטב שלא יאבדו מאיתנו.

הנעילה צריכה להיות בחוזק – "ברזל ונחושת מנעלך" ובסוכות יש כנודע סיום כפול, סיום קדושת ג' רגלים, וסיום של מועדי תשרי, ואת כל מה שהגשנו, שם הננו "נועלים"..

"נעילה" זו נעשית ע"י שמחת תורה..

כשהלב מקבל את הרגש של ההתרוממות הזו מכל החגים, את ההתרגשות עצמה מגיעה לשיאים חדשים, במיוחד ביום שמחת תורה…

נחתום בסיפור נפלא: (בכל ליבי דרשתיך,עמוד 562):

"הצדיק הקדוש ר' נפתלי מרופשיץ זצ"ל התבטא פעם: "מעולם לא ניצחני אדם בדברים מלבד עגלון אחד", ומעשה שהיה בשעת ההקפות בליל שמחת תורה, התבונן ר' נפתלי בעגלון אחד שרקד וזימר בהתלהבות רבה, כאשר שמחתו אינה יודעת גבול. ר' נפתלי הכירו כבור ועם הארץ, ותהה לעצמו מה לשמחה זו עושה?