למה הפרשה מתחילה ב"לך לך" \ הרב אפרים אפשטיין | האזינו

כולנו מכירים את מדרשי חז"ל על אברהם אבינו.
כיצד גילה את בוראו בגיל 3, שבירת הפסלים,
כיצד הוא מקים בעולם את תנועת התשובה הראשונה וסוחף אחריו המוני אנשים.

משום כך לא מובן מדוע בתורה אין לכך אזכור.
מדוע בוחרת התורה לפתוח את ההכרות עם אברהם אבינו במילים,
"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" ??

מדוע תחילת התהוותו של העם היהודי מתחילה בנסיון של "לך לך ", ולא בכל מה שהתרחש קודם לכן עם אברהם ??

עוד באתר:

סיכום הלילה הקשה

בני ברק ופתח תקווה: 5 הרוגים במרכז; 3 לכודים בחיפה

פנחס בן זיו

הוא ולא אחר

צפו: יידל ורדיגר בראיון על האלבום החדש

מנחם טוקר

כך זה נשמע

כשבצלאל קאהן פרץ לגל השקט בליל שבת

נתי שולמן

נס בזבדיאל

"הוריתי לסגור את בית הכנסת; אברכי הכולל ניצלו"

בצלאל קאהן ודוד חכם

אפילו המעשה המפורסם עם נמרוד שהשליך את אברהם לכבשן האש ,מוזכר רק ברמז בהמשך הפרשה, "ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה".

מעניין לראות שהפרט היחיד שהתורה כן מספרת על אברהם לפני סיפור הנסיון של "לך לך", הוא מה שמוזכר בסוף פרשת נח,
כשהתורה מספרת ששם אשת אברם היא שרי,מוסיפה התורה עוד מספר מילים,
"ותהי שרי עקרה אין לה ולד".
מה כ"כ חשוב לנו לדעת כעת ששרה עקרה,כך שלאברהם אין ילדים ??

אני חושב שאולי לא לחינם התורה מתחילה בציווי של "לך לך".

אברהם אכן עוד קודם לציווי "לך לך" מגלה את בוראו.
אבל לגלות שיש בורא לעולם ולשמוע בקולו,גם הגויים מצווים.
המחויבות והקשר לקב"ה משום שהוא הבורא והמהווה לא קשורה בדוקא לעם ישראל.

כשאברהם מגלה את הקב"ה ושובר את הפסלים ואפילו נזרק לאש,זוהי מעלה עצומה.
בחז"ל כתוב, "אברהם העברי -כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד והיה אוהב לקב"ה ועובדו".
אברהם אוהב את הקב"ה.
אבל זה רק קשר בין אברהם לקב"ה.
אין עדיין את עם ישראל.
עדיין לא התגלה הבחירה של הקב"ה בעם ישראל.
אין עדיין את הגילוי של הבחירה באברהם ובזרעו.

רק כאשר הקב"ה אומר לו "לך לך..",
רק כשהקב"ה מודיע לו על כך שהוא בוחר בו ובזרעו להיות לו לעם…שם מתחיל הגילוי של עם ישראל.

לא לחינם כל הברכות שמדברות על זרעו של אברהם מתחילות רק אחרי "לך לך".
כי רק כאשר מתגלה הגלוי של הבחירה בעם ישראל ,יש צורך בברכה ובהבטחה על זרעו.

אם כך, אז יתכן שכשהקב"ה אומר לאברהם,
לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"
הכונה היא,שאומנם עד עכשיו פעלת רבות.
גם בארצך וגם במולדתך ואפילו שברת את הפסלים בבית אביך.
אבל כעת.." לך לך".
כעת עוברים למצב אחר לגמרי.
כעת מתגלה שאתה נבחרת להתחיל את העם הנבחר.
אברהם מצטוה ללכת מכל מה שהוא בנה עד עכשיו ולצאת לקראת מדריגה גבוהה יותר.
כמתחיל השושלת של עם ישראל

את ארצו ,מולדתו ובית אביו הוא עזב כבר מזמן כשגילה את בוראו.
כשהקב"ה אומר לו "מארצך וממולדתך ומבית אביך, הכונה היא על מה שיצר שם.
עד עכשיו יצרת את אברהם ע"י "ההליכה" מארצך וממולדתך ומבית אביך,
עכשיו ,לך ממה שיצרת למקום נעלה יותר,עכשיו מתחילה היצירה של עם ישראל.

התורה לא מתעלמת מכל מה שמופיע בחז"ל.
הפוך בדיוק.
במילים "מארצך וממוחדתך ומבית אביך טמון כל הפעולות האדירות של אברהם.
ועל זה בדיוק היה הציווי.
לך מכל הדברים העצומים שבנית ויצרת.
אפילו מהמסירות נפש בכניסה לאש.
לך למדריגה גבוהה יותר.
אברהם אומנם מסר נפש להיכנס לתוך כבשן האש.
אבל זה אברהם לבד אל מול בורא עולם.
כעת…המדובר הוא בעם שבו בוחר הקב"ה.

עד עכשיו היתה העבודה לגלות את הקב"ה בעולם.
כעת העבודה היא לבנות וליצור את העם הנבחר.
העם עליו נאמר " בנים אתם לה' אלוקיכם".

אין אזכור ופרוט של כל מה שעבר על אברהם כי הדגש הוא על רגע הגילוי של בחירתו להיות זה המהווה את עם ישראל,העם הנבחר.

אולי זו גם הסיבה שהפרט היחיד הנזכר לפני הציווי של "לך לך",הוא ששרה עקרה.
באותו הזמן אין משמעות מיוחדת לבנים של אברהם,אם היו נולדים.
הם היו נחשבים כיחידים ,בדיוק כמו כל שאר בני האדם.
לא היתה להם מעלה מיוחדת כבניו של אברהם.
עוד לא היה הגילוי של הבחירה בעם ישראל.

כל מעלת זרעו של אברהם היא כאשר מגלה הקב"ה שבחר בו לאבי האומה.
וזה מתחיל בציווי " לך לך".