בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה ודחה את בקשתה של פאינה קירשנבאום לעיכוב ביצוע המאסר עד לאחר הכרעה בערעור שהגישה בגין הרשעתה ובגין העונש שהוטל עליה. בין היתר קבע בית המשפט בהחלטתו כי "על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל אינם מן המשופרים".
כזכור בית המשפט המחוזי (כב' השופט ירון לוי) הרשיע את פאינה קירשנבאום בעבירות מתחום טוהר המידות ומעשי שחיתות שלטונית וגזר עליה בין היתר 10 שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 900,000 ₪ וחילוט בסך מיליון ₪. בגין הרשעה זו הגישה פאינה קירשנבאום ערעור הן על הכרעת הדין והן על העונש שהוטל עליה, במקביל הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד לאחר ההכרעה בערעור.
במסגרת ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע קבע בית המשפט כי: "… כידוע הכלל הוא שנאשם יחל לרצות את עונשו מיד לאחר מתן גזר הדין בעניינו. הגשת ערעור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב הביצוע, ועל הנאשם מוטל הנטל לשכנע כי הטעמים התומכים בעיכוב ביצוע העונש גוברים על האינטרס הציבורי שבביצועו המיידי." (סעיף 17 להחלטה)
עוד באתר:
עוד הוסיף, "העבירות שבהן הורשעה המבקשת הן בעלות חומרה יתרה, כך במיוחד לנוכח ריבוי העבירות והצטברותן… במעשים שביצעה המבקשת כמפורט בהכרעת הדין, יש כדי לפגוע פגיעה קשה באמון הציבור בתקינות פעילות המינהל וב"כללי המשחק" הדמוקרטיים. הם פוגעים באמון שנותן משלם המיסים באלה המופקדים על תקציב המדינה, ובאמונתו כי השימוש בכספים אלה ייעשה משיקולים עניינים ולטובת הציבור. בנסיבות אלה האינטרס של השבת אמון הציבור בשלטון מקבל משנה חשיבות, באופן שיש בו כדי לתמוך בריצוי מיידי של העונש… על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל אינם מן המשופרים; למצער, האפשרות שחלק משמעותי מהטענות ביחס להכרעת הדין יתקבלו, עד כדי שתקופת המאסר תקוצר באופן משמעותי משום כך, ותעמוד על פחות ממסר שנים ניכר – אינה נדמית כסבירה בשלב זה.." (סעיף 18 להחלטה)
בנוסף נקבע כי: "אין לקבל את התמונה שהמבקשת חפצה לצייר בבקשתה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, כאילו ממצאי המהימנות מתבססים (לחלוטין או עיקרם) על "היגיון כללי" או על ראיות שאין בבחינתן יתרון לערכאה הדיונית על פני ערכאת הערעור… על פני הדברים לא נראה כי נפלה טעות מהותית ובולטת לעין בהערכת המהימנות או כי הערכאה הדיונית אימצה גרסה מופרכת וחסרת היגיון, או כי הערכאה הדיונית התעלמה לחלוטין מראיות או לא שמה לב לפרטים מהותיים בחומר החקירות." (סעיף 21 להחלטה)
בנוגע לאחת מהטענות שעלו על ידי המבקשת כי קבלת טובת הנאה מתנועת "עזרא" אינה שוחד אלא התחשבנות בין תאגידים, קבע בית המשפט: "ואולם הטענה רחוקה מלשכנע. על פי ממצאי העובדה שקבע בית המשפט המחוזי, הכספים שהתקבלו מתנועת "עזרא" שימשו לא רק לצורכי המפלגה, אלא גם לצרכיה האישיים של המבקשת ולצורכי בני משפחתה, לרבות מימון טיסות לחו"ל של המבקשת ושל בני המשפחה, רכישת מוצרי אלקטרוניקה למבקשת ועוד. במצב דברים זה הטענה כי מדובר ב"התחשבנות בין תאגידים קשורים", לכל הפחות מתמיהה. זאת ועוד: יחסי "התן קח" בין המפלגה "עזרא", שאותם מציגה המבקשת כ"התחשבנות בין תאגידים קשורים", מעוררים את החשש שתואר….; ולפיו הגופים הזוכים לתמיכה אינם בהכרח כאלה המיטיבים עם הציבור, אלא אלה המוכנים לשלם חלק מכספי התמיכה למעניק בתמורה. וגם משום כך הטענה מעוררת קושי, בלשון זהירה. (סעיף 26 להחלטה)
בנוגע לטענה אחרת שהעלתה המבקשת לפיה בית המשפט המחוזי טעה כאשר זקף לחובתה את אי זימונו של גודובסקי לעדות, נקבע: "…הלכה היא, הן במשפט הפלילי הן במשפט האזרחי, שאם בעל דין נמנע מהצגת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו בלא הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה אותה ראיה, הייתה פועלת נגדו…" (סעיף 30 להחלטה)
עוד הוסיף: "אף אם אניח לטובת המבקשת כי בית המשפט זה יראה לנכון להתערב הן בהכרעת הדין הן בגזר הדין, לנוכח האמור נראה שעונשה של המבקשת נמדד בכל מקרה בשנים והן מועטות." (סעיף 32 להחלטה). לאור ההחלטה, ב-15.12.2021 תתחיל פאינה קירשנבאום בריצוי עונש המאסר.
