בעתירה שהוגשה היום התבקש בג"ץ לבטל את תקנות שעת החירום בטענה שהן מהוות הפרה בוטה של שני פסקי הדין של בג"ץ- פסק הדין שקבע שהסמכת השב"כ מחייבת חקיקה, ופסק הדין שקבע שהממשלה יכולה להסמיך את השב"כ לעקוב רק אחרי חולים שלא משתפים פעולה עם חקירה אפידמיולוגית; האגודה לזכויות האזרח "הפעלת השירות החשאי נגד אזרחים מערערת את האמון הבסיסי שבין האזרח לשלטון"
האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם וארגון פרטיות ישראל עתרו היום (ב) לבג"צ בדרישה לעצור את תקנות שעת החירום המתירות את השימוש באיכוני השב"כ, עליהן הוחלט אתמול בממשלה. בעתירה מתייחסים הארגונים לפסיקות הקודמות בנושא ומציינים כי בג"צ קבע בעבר בעניין איכוני השב"כ כי הפגיעה הכרוכה בהסמכת השב"כ לא מידתית, ופוגעת הן בזכות לפרטיות והן בזכות לחירות ובזכות לכבוד. עוד נכתב בעתירה כי בית המשפט דן לעומק בנושא ומצא כי התועלת השולית של ההסתמכות על איכוני השב"כ לא רבה בבלימת התפשטות המגיפה ונזקה גדול מהתועלת.
"לאור הניסיון הרב שנצבר הסמכת השב"כ לא תהווה גורם משמעותי במניעת התפשטות הזן, מסקנה שהובילה גם את בית המשפט הנכבד לפסול את המשך השימוש באיכונים. במשך התקופה הארוכה שבה פעלו האיכונים השב"כ איתר באופן בלעדי רק כמות קטנה של חולים. כמחצית מהחולים לא אותרו כלל ומבין אלו שאותרו הרוב המכריע אותר על ידי החקירות האנושיות", נכתב בעתירה.
עוד באתר:
עוד ציינו הארגונים בעתירתם כי באפריל 2020 בעיצומה של מגיפת הקורונה וללא חיסונים הורה בג"ץ לממשלה לא להסמיך את השב"כ בלי חוק, ולכן אין כל אפשרות לעשות זאת בנובמבר 2021 כאשר הממשלה ערוכה היטב להתמודדות עם המגיפה וכי מדובר בעוד הפרה בוטה של החלטת בג"צ, ושימוש פסול בתקנות שעת חירום.
עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח: "הפעלת השירות החשאי נגד אזרחים מערערת את האמון הבסיסי שבין האזרח לשלטון ולא בכדי אין שום דמוקרטיה אחרת בעולם שבחרה במעקב כפוי על האזרחים על ידי שירות הביטחון כדרך לניהול המגיפה. כפי שציינה הנשיאה חיות, "השימוש בכלים אשר פותחו במטרה להילחם בגורמים עוינים והפנייתם כלפי אזרחי ותושבי המדינה שאינם מבקשים להרע לה, הוא מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה". אין עוררין על כך שצריך להבטיח את בריאות הציבור בימים של מגיפה עולמית. על מנת לעשות זאת, ישנה חלופה טובה ומידתית לאיכוני השב"כ – מערך התחקורים האפידמיולוגיים, שעד עתה התגלה כיעיל ומדויק יותר מאיכוני השב"כ באיתור מגעים המובילים להדבקה".
הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם: "זהו כלי לא מידתי שבג"צ כבר קבע כי יש להפעילו רק במקרים בהם אין שת"פ מצד הנדבק. לא רק שישנם כלים יעילים הרבה יותר לאיתור שרשרות הדבקה, אלא שזוהי דריסה מוחלטת של זכויות האזרח ושל פסיקת בג"צ".
עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה מסרה: "בתקופת משבר הקורונה הותקנו בישראל מספר חסר תקדים של תקנות לשעת חירום, למרות שהייתה כנסת מתפקדת. על אף שבעקבות פסיקת בג"ץ עברה חקיקה שהייתה אמורה להסדיר את פעולת הממשלה בתקופת החירום, מוצאת עצמה הממשלה הנוכחית חוזרת לעשות שימוש לרעה בכוחה והיא פועלת ללא סמכות."
עו"ד נעמה מטרסו קרפל, פרטיות ישראל: "החלטת הממשלה להסמיך את השב"כ לשוב ולעקוב אחר מגעים של חולי קורונה מזן אומיקרון היא החלטה מקוממת שמעניקה לממשלה תחושת שליטה במגיפה, ותו לא. החזרת מעקבי השב"כ, במקום שבו הם פגעו בזכויות חוקתיות, הוכחו כלא יעילים וגרמו נזק לכלכלת ישראל – היא החלטה שמחזירה אותנו שנתיים אחורה, לערב פרוץ המגיפה. לא ניתן לקבל כי שנתיים לתוך המגיפה, ולאחר גלי תחלואה קשים – הממשלה לא הסדירה מנגנון אזרחי, חלופי לשב"כ לצורך איתור מגעים".
