בשבוע הבא: ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בחוקים נפיצים במיוחד

ביום ראשון הקרוב יעלו להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה מספר חוקים נפיצים שעלולים לעורר סערה במערכת הפוליטית ואף בתוך הקואליציה. ועדת השרים לענייני חקיקה קובעת את עמדת הממשלה ביחס לכל הצעת חוק שעולה.

בין יתר החוקים הנידונים בוועדה, יעלו להצבעה חוק האזרחות של ח"כ שמחה רוטמן, חוק השיוויון של ח"כ איתן גינזבורג, חוק גירוש משפחות מחבלים של ח"כ אלי כהן והחוק להחלת הדין הישראלי על היישובים הישראלים ביו"ש של ח"כ דודי אמסלם.

מדובר כאמור בחוקים נפיצים ושנויים במחלוקת.

עוד באתר:

"ענוים הגיע זמן גאולתכם"

רבבות נהרו לכותל המערבי בצום ט' באב. צפו ברגעי הנעילה

אלי יעקובוביץ

צפו

ראש הישיבה על הדחת היועמשי"ת: "סימן שמשיח בדרך"

נתי קאליש

סרטוני הזוועה

רה"מ מגיב לתיעודים: "חמאס רוצה לשבור אותנו"

שלמה ריזל

יש חרדים בצבא!

"מי פינה את הפצועים?" • יצחק גולדקנופף בנאום תקיף

אלי יעקובוביץ

חוק האזרחות של רוטמן, מבקש לקבוע כי פלסטינים אשר נישאו לאזרחים ישראלים, לא יקבלו אזרחות ישראלית. בנוסף, רוטמן מציע שני סעיפים חדשים: קביעת מכסות ודיווח לכנסת. כזכור, חוק האזרחות עמד במרכזה של סערה פוליטית מיד לאחר הקמת הממשלה כאשר האופוזיציה סירבה לתמוך בחוק של הקואליציה והציעה הצעות חוק משלה לפתרון הבעיה.

כעת מדובר במבחן למפלגות הימין בקואליציה, ימינה ותקווה חדשה האם יתמכו בחוק או יפסלו אותו בשל שיקולים פוליטיים של שלמות הקואליציה וחוסר רצון לתת תמונות ניצחון לאופוזיציה.

חה"כ שמחה רוטמן, כתב היום: "רגע האמת הגיע. ביום ראשון תעלה לוועדת שרים לענייני חקיקה "חוק האזרחות והכניסה לארץ" שהנחתי הכוללת שני סעיפים חדשים שאני דורש: קביעת מכסות וחובת דיווח מסודר לכנסת.

"בחוק אני מבקש לקבוע מחדש את חוק האזרחות כהוראת שעה, תוך קביעת מכסות מקסימום למתן היתרי שהייה ואישורי אזרחות, כך שהפרצות שנפרצו בחוק ייסגרו, וההיתרים שיינתנו יהיו בשיעור מפוקח שתקבע הכנסת.

"זה יהיה רגע המבחן של חברי תקווה חדשה, ימינה וכל מי שמגדיר עצמו ציוני ולאומי בכנסת הזו – האם הוא שומר על שעריה של מדינת ישראל כמדינה יהודית או שהוא מוכן לשים את רע"מ ומרצ בש"ג", כתב רוטמן.

"המצב בו שעריה של מדינת ישראל נתונים בידי מנסור עבאס לא יכול להימשך. רק חוק האזרחות של המחנה הלאומי ייתן מענה הולם וישמור על גדרותיה של מדינת ישראל".

החוק הנפיץ השני, חוק השיוויון מבקש לעגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו את הזכות לשיוויון ואיסור אפליה, שאינם קיימים כיום בחוק הישראלי ועוצבו בפסיקה בלבד. החוק עלול להתקל בהתנגדות בקרב חלקים ממפלגת ימינה בשל כך שהוא עשוי להעניק לבג"ץ כוח נוסף.

גורמים בימינה אמרו ל"סרוגים": "אנחנו מתנגדים לעיגון זכות השיווין, לא יכול לעבור לפי ההסכם הקואליציוני".

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי כבר בהכרזה על הקמת המדינה נקבע כי "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומגדר" ומאז עקרון השוויון כזכות יסוד של האדם זכה לביטוי נרחב בפסיקת בתי המשפט ובדברי חקיקה רבים, אך ערך השוויון עצמו טרם עוגן בחוק יסוד.

הצעת החוק של ח"כ גינזבורג אושרה כבר בכנסת הקודמת בקריאה טרומית, אך לא הגיעה לקריאה הראשונה בשל התפזרות הכנסת ויציאה לבחירות הרביעיות".

ח"כ איתן גינזבורג: "הגיעה העת לעגן את ערך השוויון בחוק יסוד של מדינת ישראל. השוויון בזכויות הפרט הוא מהעקרונות הבסיסיים ביותר בכל דמוקרטיה וגם בישראל. במדינה יהודית ודמוקרטית חשוב לחוקק לצד חוק הלאום שמעגן את אופיה היהודי של המדינה, גם את חוק השוויון שיעגן את המובן מאליו בדמוקרטיה".

ח"כ יעל רון בן משה, הביעה תמיכה: "‏להוסיף לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו את ערך השוויון ואיסור האפלייה הוא צעד מתבקש שאנחנו בכחול לבן דוגלים בו מיומנו הראשון. התיקון לחוק מבקש לעגן בחקיקה כי כל אזרח שווה בפני החוק ללא הבדל".

שני חוקים נוספים שמעמידים במבחן את מפלגות הימין בקואליציה, כאמור הם חוק גירוש משפחות מחבלים של ח"כ אלי כהן והחוק להחלת הדין הישראלי על היישובים הישראלים ביו"ש של ח"כ דודי אמסלם.