אני הכי אוהב את הילדים הקטנים בני השלוש…
כמה מוסר השכל אפשר ללמוד מהילדים הללו, שמבינים דבר או שניים מהעולם, אך בוחרים לשחק…
וכשגדל קצת ומתחיל לקרוא, אז הוא שואל את כל השאלות שאי פעם נכתבו על הקטעים הנלמדים עם אבא / סבא באותו העת…
עוד באתר:
כי זה המהות, "הגרסא דינקותא" היהודית שליוותה ומלווה כל יהודי באשר הוא בין דתי ובין חרדי, ובין מסורתי לחרל"י, ובין חילוני למשנהו וכדו'.
לכולם יש "גירסא דינקותא" שקוראת להם "עזבו את ההבל והשטויות, ותדבקו בתורת אמכם, סביכם, סבתותיכם, שמסרו נפש על התורה הקדושה ולא משנה מה עבר עליהם תמיד מסירות הנפש לתורה ולמצוות ומעשים טובים הייתה בראש מעייניהם".
האמרה הכי יפה שאפשר לשמוע לדוגמא ממישהו שאינו שומר תורה ומצוות "סבא שלי היה שומר תורה ומצוות, הולך לבית כנסת, וצם ביום כיפור וכדו'".
זה אולי קצת אמירה פרדוקסלית אך אמרה עם משמעות כבדת משקל לעניות דעתי..
אל תבואו אתם כעת ותהפכו את הקערה על פיה…
ולא סתם חז"ל קבעו וטבעו את המושג "גרסא דינקותא", כי רק בינקותא לומדים את דרך האמת שאיתה הולכים יד ביד למשך כל החיים"….
וכתב הגאון ראב"ד מקודש ר' יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בספרו תורת הרי"ף (ח"א, עמוד קיט) את ההקשר הנפלא של הדברים לימי החנוכה:
"היונים ציוו שכל יהודי יקח קרן שור ועליה יכתוב: "אין לנו חלק באלוקי ישראל", ודווקא שור משתי סיבות. הראשונה, בעבר השוורים היו הולכים וסוחבים גם עגלות, וכמו שהיום באוטובוסים שמים פרסומות של כל מיני דברים, כך גם על קרן השור לכתוב שכולם יראו פרסומות שהאדם אומר שאין לו חלק עם אלוקים".
"סיבה שניה, פעם התינוקות לא היו שותים מבקבוק אלא היו לוקחים קרן של שור כמו שופר שמים בזה חלב, עושים חור קטן וככה התינוק היה שותה. היונים ידעו שבזמן שהילד הקטן אוכל הוא זוכר את הרגעים של האכילה, ואז יזכור מה שהיה כתוב על הבקבוק שלו שאין לו חלק באלוקי ישראל ח"ו, וזה ייחרט בלבו מאז שהוא קטן שהוא כופר בקב"ה, וזה שרצו היוונים"
בואו תשמעו מה זה "גרסא" – לימוד מעשה שי.
כול להשפיע על נפשם הקטנה של ילדינו:
סיפר המגיד הגה"צ ר' יעקב גלינסקי זצ"ל (ר' יעקב אומר ח"א עמוד קצ):
"לא פעם אני נשאל מה משפיע ביותר על נפש הילד. ואני נזכר מיד במאורע שאירע עמי ועם בית. גרנו אז בחדרה, והנה הגיעה בתי הבכורה, חנה, לגיל חינוך. על פי המדינה, כמובן, כי אצלינו גיל החינוך מתחיל מיד עם לידת ההורים, לא עם לידת הילד… בקיצור, עליה ללכת לגן ילדים. חיפשתי אחר מקום חינוך הולם עבורה. בחדרה ישנו גן ילדים, בו הגננת מסורתית והילדים באים מבתים חילוניים. האם ראוי שבגן כזה תלמד בתי הצנועה?
וכמו בכל שאלה, עליתי אל החזון איש אשר מושבו בבני ברק. כאשר יאמר כן ייעשה. לתומי חשבתי, שהוא ישאל מהם תכני הלימוד, האם הגננת לבושה בצניעות, מיהם חבריה למשחק, וכל כיוצא באלו,
שאלות מהותיות כאלו…
אבל החזון איש הפתיע אותי בשאלה: "אילו ציורים תלויים על קירות הגן?"
זכרתי: "ציורים של חיות וגמדים".
ענה החזון איש: "אם הגננת תסכים להחליף את ציורי החיות והגמדים בתמונות של רבנים, אתה יכול לשלוח את ביתך אל הגן ללא חשש".
נו, חזרתי הביתה, וביקשתי מן הגננת להחליף את התמונות, והתנגדה היא לכך בכל תוקף. כיון שכך באלול תשי"ב – סמוך לשנת הלימודים, עברתי מחדרה, בחזרה לבני ברק, לדירת שני חדרים ברחוב טישלר, על "הכביש השחור" (כיום כביש ז'בוטינסקי) לקראת שנת הלימודים תשי"ג הייתה בתי רשומה לגן חרדי למהדרין…
ללמדך מה כוחה של ראייה.
ואת זה בדיוק היוונים רצו לבטל, "כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק באלוקי ישראל", בבקבוקים של התינוקות שלכם, שהם שותים בהם את המטרנה והדייסה, שיסתכלו שיכנס להם עמוק עמוק בתוך הנשמה, שלא קשורים לאלוקי ישראל. ח"ו.
אך ריחם הקב"ה עלינו והרג מעטים מול רבים חזקים מול חרדים ס וכו'.
ובגלל זה זכה עם ישראל ובלוח השנה היהודי מדי שנה בשנה נחגג החג אחרת לגמרי ממה שחגגו אז בגזירות היוונים, ברוב שירה ושמחה ופאר והדר בכל בית ובית מבתי עמך בתי ישראל הצדיקים.
–
ה' יעזור לנו ולכל בית ישראל אחינו..
אמן ואמן.
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים.
וחג חנוכה שמח.
המאמר נכתב לרפואתו השלמה של:
בני יקירי
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
בתושח"י.
