ועדת הבט"פ דנה בלקחי 'שומר החומות': "חייבים לתת לאזרחים תשובות"

סגן ראש אג"מ במשטרה, מוריס חן: "אלף לוחמי מילואים שמשתחררים מדי שנה ממג"ב יעמדו לרשות המשטרה, אבל אני חייב גם את הציוד והאימונים שלהם, אחרת נהיה מאד חסרים גם באירוע הבא". יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי: "הוועדה קוראת לשר לביטחון פנים להעלות את הנושא בקבינט המדיני בטחוני. חייבים לתת לאזרחים שחוששים לחיות בתוך המדינה תשובות"

ישראל רובין

ט' בטבת תשפ"ב, 13/12/21 12:55 עודכן: 23/12/24 04:06

א+

א-

מבט ממעוף הציפור של המטה הארצי של משטרת ישראל הממוקם בקרית מנחם בגין בירושלים משטרה / משטרת ישראל / המטה הארצי

הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, התכנסה היום (שני) ודנה בהתנהלות המשטרה בפרעות במהלך מבצע "שומר החומות".

סגן ראש אגף המבצעים במשטרה, מוריס חן דיווח לוועדה: "יש החלטה לסד"כ (סדר כוחות) של אלף לוחמי מילואים שמשתחררים מדי שנה ממג"ב, ויעמדו לרשות המשטרה, אבל אני חייב גם את הציוד והאימונים שלהם, אחרת נהיה מאד חסרים גם באירוע הבא".

יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי: "הוועדה קוראת לשר לביטחון פנים להעלות את הנושא בקבינט המדיני בטחוני. חייבים לתת לאזרחים שחוששים לחיות בתוך המדינה תשובות".

"כל הסד"כ המבצעי שעומד לרשות המשטרה הכחולה לאירוע הפרות סדר לא עולה על 2 גדודים בצה"ל", אמר סגן ראש אג"מ במשטרה, מוריס חן "רק ביום הרביעי של שומר החומות, לאחר שהגיע כוח מג"ב – פלוגות איו"ש וסד"כ מילואים שהתגייס, היה שינוי משמעות והושגה שליטה מוחלטת באירועים".

"הלקחים הועברו למפכ"ל ולשר, וב-17.1 ייערך כנס מפקדים. המטרה להגיע לאירוע הבא עם יכולות הרבה יותר טובות בזמן התגובה ובסד"כ יותר גדול. יש החלטה לסד"כ של אלף לוחמים שמשתחררים מדי שנה ממג"ב. יש היבט של כשירות מבצעית. אלף לוחמים אני צריך לאמן, אני צריך את הציוד שלהם, מעטפת שלמה של בניין הכוח. על זה הולכים.

"יש 16 פלוגות מילואים של 80 איש כל אחת. אלה הגיעו ביום הרביעי. הכוונה מדי שנה לקבל עוד אלף-אלף מאתיים לוחמי מילואים, ממשתחררי מג"ב. זה יאפשר לנו גמישות. הסד"כ היום קטן מלהכיל. המשמעות היא הרבה מעבר ל-3 מיליון. אנו חסרים מאד. כדי שתהיה לי יכולת להחזיק את הסד"כ הזה, אני חייב את כל המעטפת של ציוד ואימונים. בלי זה אנו נהיה מאד חסרים גם באירוע הבא. אנו מבינים את גודל השעה, אבל אני צריך את יכולת הגמישות".

ח"כ אמיר אוחנה: "דרשתי שהיועץ המשפטי לממשלה ישמיע אמירה שיש לשוטרים גב. בזמן שאנו צריכים את השוטרים התקפיים, היועמ"ש מזמין לחקירה שוטר שלפני 6 שנים ירה במחבל. מה שעשיתי באותו ערב, כשר לבט"פ – התקשרתי לשוטר ולמפקדיו ואמרתי לו: אתה יוצא לקורס קצינים ומקבל תעודת הערכה. לא יוגש נגדך כתב אישום, ואם יוגש, אני אתייצב לצדך לכל הדיונים".

ח"כ עמיחי שיקלי: "התחקיר הזה הוא לא תחקיר. לא לזה ציפיתי. מבחינת תפיסה – אתה מדבר על הצלת חיים ועל הפרות סדר. זה כשל תפיסתי. אתם לא מד"א. משימתכם היא סיכול פח"ע. הביטוי הפרות סדר אינו מהעניין. נכים חוסמים את האיילון זו הפרת סדר, אבל כשהמון מוסט יוצא עם בקבוקי תבערה, זו התקוממות, אינתיפאדה. כשמשתמשים במילים לא קשורות, אתם מעבירים שדר עקום".

ח"כ מוסי רז: "צריך לחזק את הערים המעורבות, יהודים וערבים, ולחזק את הקשר ביניהם. בלוד מתגוררים 30% ערבים, והם רק 3% בעמדות ניהול בכירות בעירייה. זה שיש אפליה לא מצדיק אלימות. במאי הייתה אלימות משני צדדים. כשאזרחים אלימים צריך לטפל".

ח"כ רות וסרמן לנדה: "גרתי בלוד 10 שנים. מכירה. יש לי כבוד למשטרה. משהו קרה בשנים האחרונות למשטרה. יש נטל רב. הייתה החלטה לטשטש גבולות. כשנזרקת אבן, כשנשרף דגל, תוך שניה צריכה להיות שם משטרה".

ח"כ אוחנה: "תקציב המשטרה הוכפל בעשור. נבנו תחנות יותר מב-70 שנות המדינה". ח"כ רות וסרמן: "זה לא מספיק. 5000 שוטרים נוספים זה לא מספיק".

תת טפסר איציק עוז, רח"ט מבצעים בכב"ה: "במהלך שומר החומות, כתוצאה מירי תלול מסלול, טיפלנו ב-149 אירועים, מתוכם 128 בדרום. 44% מהאירועים היו נזק למבנה, 42% היו שריפות בשטחים פתוחים. 204 פעמים הותקפו צוותי כיבוי באבנים. 28% בצפון, 23% בירושלים ו-17% ביו"ש. כיום יש ברשותנו 9 רכבי כיבוי ממוגני ירי. אנו אולי המדינה היחידה בעולם שנדרשת לדבר כזה. כלקח מ'שומר החומות', אנו נדרשים להיערך באמצעים לפעילות תחת הפרות סדר, ובעיקר לרכש רכבים ממוגנים נוספים".

עו"ד גלית שוהם, ראש צוות מעצרים, פרקליטות ירושלים: "הפרקליטות מגוייסת 24/7. הותוותה מדיניות אחודה על ידי פורום פרקליטים בכירים. התייחסנו לתיקים כתיקי מעצר. כל מי שביצע עבירת התפרעות, תקיפת שוטרים, תיקי לינץ' של פגיעה באזרחים".

יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "אז למה מתוך 3000 עצורים רק ל-10% הוגשו כתבי אישום?" עו"ד שוהם: "התיקים שהגיעו וטופלו אצלנו הם החמורים. יש שנשלחו להשלמת חקירה. הוגשו 322 כתבי אישום כנגד 554 נאשמים".

קרן אשחר, תושבת לוד: "אני תושבת לוד, מגדלת שם 5 ילדים. פורעים הציתו את בית הספר של ילדי ושרפו לחברה שלי את הרכב. הרכב שלי הושחת. המצב ברחוב הידרדר. נשלחו לעיר עוד שוטרים, רק כדי שיותר שוטרים לא יעשו כלום, יעמדו מסביב לשכונה. בתי כנסת ובתי עסק הוצתו. היו גם הרוגים. אחרי 4 ימי פרעות ולינצ'ים, התחלנו להרגיש כוחות בשטח. קשה לתאר כמה בסיסי הצורך במשטרה, כשהמון מגיע לרצוח ואף אחד במוקד לא פנוי לענות".

ח"כ נירה שפק: "צריך לחזק את המרחב האזרחי. צוות חירום יישובי".

ח"כ איתמר בן גביר: "תוך כדי הדיון מציתים רכבים בשמעון הצדיק. הכל מצולם. מעבירים למשטרה חומרים. אני מבין שלמשטרה יש מדרג. אבל מתנכלים לילדים על המדרכה. ילדה חוטפת בעיטה מאה מטר מבסיס מג"ב. מה הולך כאן? עשרות אירועים לאומניים והמשטרה לא פועלת. מה שהיה ממשיך להתקיים. כשאתם רוצים אתם יודעים. גם הפרקליטות יודעת לעבוד הכי טוב כשהיא רוצה".

סגן ראש אג"מ במשטרה, מוריס חן: "מדברים על אירוע במצב לחימה, כשצה"ל בחזית. סיוע מצה"ל נמצא בבחינה, בעבודת מטה. מרבית האנשים המעורבים נעצרו. 660 עדיין עצורים ובהליך משפטי. יש לנו 5 צוותים משולבים בגופים בין ארגוניים, עם הפרקליטות, שב"ס, אמ"ן. שיתוף פעולה עם צה"ל ומשרד הביטחון. לא זכור לי משהו שביקשנו ולא עזרו לנו. צריך להתגבר על הרבה בעיות שקיימות במתן אמצעים, אבל אני מאד שקט. הצבא מבין היום יותר את חשיבותה של משטרה חזקה, שזה משפיע גם על החזית.

האמל"ח תמיד לא מספיק, הוא הולך ואוזל עם הימים. היום העוד שנה בהקשר בניין הכוח, אני רוצה לא רק עוד עלף שוטרים, אלא גם נשק עבורם וגם אימונים, שלא נהיה פה בעוד שנה ונגיד – זה לא קרה. ועם כל זה המשטרה לא מסוגלת להיות בכל מקום".

יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן איר סיכמה: "המשטרה זה לא שב"כ. היא חדר המיון של המדינה. צריך לתת לאזרחים תשובות. בעל מלון בעכו, שרוב חדריו נשרפו צריך לדעת שעכשיו יש לו ביטחון. תעשו עוד עבודה. זה לא היה מספיק. הוועדה קוראת לשר לביטחון פנים להעלות את הנושא גם בקבינט המדיני בטחוני. איך להתמודד ב'שומר החומות' הבא. הציבור חושש לחייו בתוך המדינה, בביתו שלו.

הוועדה תסייר בלוד ובכל מקום שאזרחים ירצו לקבל תשובות מהמשטרה. הוועדה תיתן סיוע ומענה למשטרה וגם ביקורת ודרישה להפיק לקחים".