דו"ח חמור: כרבע מהאוכלוסייה בסיכון להידרדר לעוני

בארגון "לתת" מפרסמים הבוקר (שלישי) את 'דו"ח העוני האלטרנטיבי' של הארגון לשנת 2021, ממנו עולה כי שיעורי העוני והמצוקה הכלכלית בישראל נותרו גבוהים ביחס למצב טרום הקורונה, אולם חלה ירידה בהשוואה לשיא המשבר ב-2020.

שיעור העוני: על פי הדו"ח, בישראל חיות בעונה 651,900 משפחות (22.1%) ו-2,540,000 (27.6%) נפשות, מתוכן 1,118,000 ילדים (36.9%).

שיעור המצוקה הכלכלית: 31.6% ממשקי הבית בישראל (932,000) נמצאים במצוקה כלכלית ב-2021. התווספות של 233,000 משקי בית בהשוואה ל-24.1% טרם משבר הקורונה (699,000) וירידה של 189,000 משפחות ביחס לשיא המשבר.

עוד באתר:

'הקול החדש' רשמית

סינגל בכורה: אלחנן ענבל מרגש עם "ממעמקים"

אליעזר חסיד

תיעוד מרטיט

הצדיק הזדעק באמצע סליחות: "איך בעהט דיר טאטע"

פנחס בן זיו

לעיני המצלמות

באמצע ראיון; סוכות הגיש מכתב תביעה למגיש

פנחס בן זיו

תיעוד דברי השר

"האחים סינוואר הרסו את עזה ועז א-דין יביא להחרבתה"

פנחס בן זיו

האזינו לריאיון של מנהלת תחום המחקר בעמותת ,לתת", נעמה ירדני לרב משה בן לולו ב'הפוך על הפוך'

תחלואה בקורונה: 38.99% מנתמכי הסיוע נדבקו בנגיף הקורונה, פי 3.2 מהאוכלוסייה הכללית (12%).

קרבה לעוני: על פי הדו"ח, נוצר מעמד חדש "עניי מעמד הביניים". שיעור משקי הבית שמצאים בקרבה לעוני, עלה מ-14% טרם המשבר ל-23.6% כיום. כמעט רבע ממשקי הבית בישראל נמצאם בסמוך לעוני ובסכנה ממשית להידרדר אליו.

מעמד הביניים: הצטמצם בשיעור של 17.1% מ-58.3% טרם המשבר, ל-48.3% כיום.

התרחבות תופעת אי הביטחון התזונתי: 633,000 (21.8%) משפחות חיות באי ביטחון תזונתי בישראל, מתוכן 292,000 (10.1%) משפחיות חיות באי ביטחון תזונתי חמור. זאת בהשוואה ל-513 (17.8%) ו-252,000 (8.8%) טרום התפרצות הקורונה. המשמעות היא הצטרפות של 120,000 משפחות לחיים באי ביטחון תזונתי, מתוכן כ-40,000 לאי ביטחון תזונתי חמור.

אי ביטחון תזונתי: 77% מהנתמכים העידו שהאוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם מספיק כסף לקנות יותר. מעל מחצית (51.8%) מההורים הנתמכים שלהם פעוטות, נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם עבור ילדיהם.

פגיעה תעסוקתית: 80.8% מהנתמכים נפגעו תעסוקתית במהלך המשבר. שיעור משפחות נתמכות הסיוע העובדות הצטמצם ל-17%, מ-74.2% טרום המשבר ל-61.8% כיום.

בריאות: 74.1% מנתמכי הסיוע סובלים ממחלה כרונית אחת לפחות. 67.5% נאלצו לוותר על רכישת תרופות או טיפול רפואי נחוץ כי לא יכלו לשלם עבורם, בהשוואה ל-21% בלבד באוכלוסייה הכללית.

פגיעה בתנאי מחיה: 41.9% מהנתמכים חוו חסימה או עיקול חשבון הבנק ו-40.4% חוו בשנה האחרונה ניתוק מחשמל או מים כיוון שלא הצליחו לשלם את החשבונות, פי 12.6% מהאוכלוסייה הכללית (3.2%).

ז'יל דרמון, מייסד ונשיא ארגון "לתת" מסר: במסגרת האמנה בין האזרחים למדינה, צריך להגדיר שכל עוד יש בקרבנו מאות אלפי משפחות שזקוקות לסיוע אלמנטרי כדי לשרוד ולתת מענה לצרכים הבסיסיים הדרושים לקיום בכבוד, מי שיהיה אחראי על הטיפול בהן זו המדינה ולא ארגוני החברה האזרחית. אנחנו יכולים לעזור, לשמש רשת ביטחון חברתית בימי שגרה וקו הגנה ראשון במצבי חירום, להיות גורם משלים ומסייע. אבל אנחנו לא יכולים להיות אחראים, ואין לנו את המשאבים לטפל בעוני באופן מערכתי.

"השנה ניתן לראות סממנים משמעותיים של שינוי בגישה הממשלתית ביחס לתפיסת האחריות שלה לטיפול בנושאים חברתיים: החל בהחלטה של שר הרווחה ח"כ מאיר כהן להקצות למעלה מ-100 מיליון ₪ לצמצום אי ביטחון תזונתי, כמחצית מתוכם לראשונה בבסיס התקציב; דרך הובלת יום למאבק בעוני ובאי ביטחון תזונתי בכנסת ע"י יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אפרט רייטן; וכלה בהחלטות חברתיות מהותיות כמו הקצאת 1.5 מיליארד ₪ לשם העלאת קצבת השלמת הכנסה לקשישים, עדכון שכר המינימום ל-6,000 ₪ תוך מספר שנים והעברת 300 מיליון ₪ לניצולי שואה הזכאים רק למענק שנתי. נכון שהצעדים הללו עדיין לא יחלצו את האוכלוסיות המוחלשות מעוני ממשי, אבל הם ללא ספק ישפיעו לטובה על מצבן".

עו"ד ערן וינטרוב, מנכ"ל "לתת": "ההשלכות החמורות של המשבר הכלכלי באות לידי ביטוי בהיווצרות מעמד חדש: "עניי מעמד הביניים". כמעט רבע מהאוכלוסייה, שנפגעו מהמשבר הכלכלי, לא הצליחו להתאושש והגיעו לסף העוני עם סכנה ממשית להידרדר אליו. הכרסום המתמשך במעמד הביניים והעובדה שמאות אלפי משפחות נמצאות בסיכון להידרדר לעוני, מאיימים על חוסנה של החברה והכלכלה הישראלית. לא נוכל להכיל עוד עשרות אלפי משפחות שלא תצלחנה לטפס חזרה למעמד הבינוני ותדרדרנה למצוקה כרונית, בשעה שכבר עתה 2.5 מיליון נפשות ויותר ממיליון ילדים עניים אינם מקבלים מענה למצוקותיהם. גם אם ישנה הטבה מתונה בשיעורי המצוקה הכלכלית בהשוואה לשיא המשבר, היא תמשיך ללוות אותנו ביתר שאת בשנים הקרובות ותדרוש מדיניות כלכלית מאקרו חברתית שתתייחס לצמצום הפערים כמשימה לאומית, לצד אתגרי בלימת המגפה, איחוי השסעים ומיגור האלימות, איומי הביטחון האזוריים ואתגרי ההתחממות הגלובלית".