פרופ' בליצר מתריע: "העלייה בקצב התפשטות לא תהיה עוד בקצב בו הורגלנו"

בימים האחרונים, לצד הגברת המודעות והעיסוק הציבורי בשאלת חיסוני התלמידים במוסדות החינוך כחלק מההיערכות לקראת התפשטות זן האומיקרון, כינס ראש מערך החדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר ראש קבינט המומחים המייעץ ל'מגן ישראל' פרופ' רן בליצר תדרוך עיתונאים במהלכו התייחס להיערכות מערכת הבריאות והתמודדותה לקראת הופעת הזן החדש והשיב לשאלות עיתונאים חרדים בנושא.

"אנו עומדים בתקופה קריטית שבאה לידי ביטוי באי וודאות שטרם הכרנו, לאור התפשטות זן האומיקרון. הימים הקרובים הם קריטיים ביותר בנתוני המעקב באמצעותם ניווכח עד כמה האומיקרון הינו זן אלים מבחינת שיעורי האשפוז ביחס לגל הדלתא", פתח בליצר את מסיבת העיתונאים שנערכה על ידי כללית ומטה ההסברה לציבור החרדי במשרד הבריאות.

"בשל קצב ההתפשטות המואץ של האומיקרון, אנו מבינים כי אנו ניצבים בפני גל תחלואה שככל הנראה יהיה בלתי ניתן להשתלטות או מיגור, זו הסיבה שאנו משקיעים כעת את מרב המאמצים לעכב אותו, כדי לקנות זמן להתחסנות, לצבירת תרופות, ולצבירת ידע כדי לקבל החלטות מידתיות ולא להפעיל צעדים שאינם מידתיים".

לדבריו, "נכון לרגעים אלו המידע האינפורמטיבי שבידנו אודות הזן החדש הינו מוגבל, שכן הנתונים שאנו מקבלים ממדינות העולם שמתמודדות עם התפרצות הזן איננו אחיד, מה שכן ברור לנו זה, שברגע שהגל הזה יתפרץ בישראל בממדים שהוא תופס תאוצה בחו"ל, העליה בתחלואה ובהתפשטות הנגיף לא תהיה עוד בקצב בו הורגלנו מגלי התחלואה הקודמים".

"מהמידע שברשותנו, האומיקרון הוא זן, שאיננו רק מתפשט באופן מהיר ביותר, אלא גם יודע למצוא את ה"בקיעים" במעטה ההגנה שמייצרת החסינות הדועכת של החיסון חודשים לאחר המתן ולחדור בעדה. כך, אדם שהתחסן בשתי מנות חיסון וחלפו 6 חודשים מהחיסון, יהיה הרבה פחות עמיד להדבקה מול זן האומיקרון לעומת העמידות היחסית שכן הצליח לפתח מול זן הדלתא".

"ממכלול הנתונים שכן נמצאים בידנו עולות שלוש מסקנות ברורות" אמר בליצר. "הרווחנו זמן יקר כאשר מדינת ישראל החלה להגביל את הכניסות והיציאות לחו"ל. החלטה נכונה וקריטית שהתקבלה בזמן הנכון. צריך להמשיך לנצל את הזמן הזה להיערכות ולהתחסנות."

"האוכלוסייה שלנו תפגוש באחוזי הדבקה גבוהים כתוצאה מהזן החדש, אנו רואים את זה כעובדה בקרב מדינות שלא הצליחו לעכב את ההתפשטות בתחומם כפי שמדינת ישראל השכילה לעשות כשבמדינות אלו קצב ההכפלה של המאומתים ליום עומד על פי 4 ויותר מזה שהיה מוכר לנו בתקופת גל זן הדלתא"

בליצר התריע, "כשנגיע להכפלה בקצב הזה, וזה לא שאלה של 'אם' אלא של 'מתי', יעמדו בפנינו התמודדות ואתגרים בתנאים אשר אליהם טרם הורגלנו".

חשוב לדעת שכל הורה צריך לשאול את עצמו בימים אלו כיצד הוא רוצה שהוא וילדיו יפגשו באומיקרון שכאמור מהנתונים שבידנו, צפוי להתפשט בתפוצה דרמטית בתוך מספר שבועות – כאשר הוא מחוסן, או כאשר הוא אינו מחוסן? ויש כמה סיבות טובות מדוע אנו רוצים לפגוש את זן האומיקרון כאשר אנו מחוסנים באופן מלא, כפי שאפרט.

יש 400,000 מבוגרים בני 40+ אשר לא קיבלו את מנת הבוסטר. הם בסיכון משמעותי ביותר להדבקה – גם בדלתא, ועוד יותר, באומיקרון. ואת שיעור התחלואה הצפוי במבוגרים לא מוגנים באומיקרון עדיין איננו יודעים.

לגבי הילדים, אמר בליצר, אחד החששות הגדולים הוא מפני הגברת השכיחות של התסמונת הדלקתית PIMS השכיחה אצל ילדים לרוב מספר שבועות לאחר ההחלמה מקורונה. "עלול להגרם גם נזק בלתי הפיך חלילה שניתן למנוע אותו על ידי מניעת הדבקה באמצעות חיסון מקדים".

לדברי בליצר, "בהתחשב בכך שמאות ילדים נדבקים כבר היום בכל יום כתוצאה מזן דלתא, האירוע הזה לכשעצמו למרבה הצער כבר לא נדיר שכן ילד אחד מתוך 2,500 ילדים שידבקו בנגיף בממוצע, יפתחו את התסמונת הדלקתית הרב מערכתית – כמערכת הבריאות האמונה על בריאות אזרחי המדינה אנחנו מעוניינים למנוע גם את זה ולכן חשוב לנו לחסן כמה שיותר ילדים".

"כל הנ"ל מביא את כל גורמי הבריאות בארץ ובעולם למסקנה כי חשוב מאוד לחסן את הילדים בחיסון מוקדם – ללא קשר להופעת זן אומיקרון, ובוודאי לקראת הופעתו הצפויה של גל תחלואה עקב האומיקרון". את ההורים החוששים הוא מבקש להרגיע, "המינון שניתן הילדים בחיסון הוא כשליש מזה שניתן באמצעות החיסון למבוגרים, מיליוני ילדים כבר התחסנו בעולם ב-2 מנות, ואין שום סיגנל שדווח לנו על תופעות לוואי חריגות מארה"ב".

המטרה: חיסון הילדים

במסגרת התדרוך המיוחד שיזמה גב' חנה קוריץ, מנהלת תקשורת ודוברות מגזר חרדי בכללית יחד עם מטה ההסברה החרדי של משרד הבריאות, הבהיר פרופ' בליצר כי המטרה בחיסון הילדים הוא בראש ובראשונה הגנה על אוכלוסיית הילדים. מבצע חיסון הילדים במערכת החינוך ובכלל, לא נעשה במטרה להשתמש בהם כמגן על קבוצות אחרות בסיכון. "הילדים צריכים להתחסן בין השאר כדי שלא יפגעו מתסמונת ה PIMS, מהסיבוכים הנדירים של תחלואה קשה בקורונה, ומהפרעות אחרות מסוג 'לונג קוויד', בהם אנו נתקלים לעיתים לא נדירות".

בהתייחס לחששות העולים בקרב ציבור ההורים מפני חיסון ילדיהם הוא מגלה, כי איגוד רופאי הילדים הנו אחד הגופים הרשמיים שדחפו יותר מכל גוף אחר לצאת במבצעי חיסון הילדים, מתחילתו, וגם כעת לקראת הופעת ה'אומיקרון', "בכיריה העבירו את המסר בכל דרך אפשרית. אם להורה יש ספקות ושאלות, לא להסס להיוועץ ברופא הילדים או רופא המשפחה".

לשאלה האם החיסון יעניק הגנה או שיצטרכו בעתיד מנת דחף. משיב פרופ' בליצר כי אין כל סתירה בין הדברים, ייתכן שבעתיד יצטרכו מנה שלישית אבל ברור שכעת זה הצעד מתבקש ביותר לעשות כאמצעי הגנה מפני גל התחלואה הצפויה של האומיקרון.

"באומיקרון אנחנו בפרדיגמה חדשה, ברמה כזאת שאנחנו מבינים שלא נצליח להוריד את הרף של R מתחת ל- 1 ככל שנתאמץ. עוד לא ראינו מדינה אחת שבולמת את התפשטות הזן החדש בתחומה, שכבר הצליחה בכך – זו הסיבה שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו, כיצד אנו רוצים לפגוש את הזן הזה, כפרטים וכחברה, התשובה היא, עם כמה שיותר מחוסנים.

האם ישנה ירידה ביעילות המנה השלישית?

בליצר השיב כי "היות ואנחנו המדינה הראשונה שעשתה היסטוריה כשהעניקה לאזרחיה מנת חיסון שלישית, הרי שאין לנו כל מידע רלוונטי בענין ממדינות אחרות בעולם, כזה שיכול להעניק לנו את הנתונים שמאוד היינו רוצים שיהיו לנו במסגרת ההיערכות לזן החדש".

"בנושא הזה – אין לנו על מי לסמוך, אנו נסמכים אך ורק על הנתונים שלנו, ומנתוני הביניים שמציג משרד הבריאות ניכרת דעיכה ביכולת החיסון להגן מפני הדבקה ומחלה קלה בדלתא מספר חודשים לאחר קבלת המנה השלישית.

שפעת וקריסת בתי החולים

בעקבות אזהרות מערכת הבריאות מפני קצב הדבקה חסר תקדים שצפוי להתרגש בשבועות הקרובים ולאור תחלואת שפעת החורף המוגברת ברחבי הארץ ביחס לשנתיים האחרונות, צפה ועלתה בימים האחרונים שאלת ההיערכות וכושר הספיגה של מערכת הבריאות לקראת הגל הכבד שצפוי.

לדברי פרופ' בליצר, "מערכת הבריאות בהחלט נערכת לסף קיבולת גדול יותר בעקבות התפשטות התחלואה ההמונית שצפויה בהמשך אם כי בלתי אפשרי לדעת כעת כיצד תצליח המערכת להתמודד עם עומסים בבתי החולים במבחן המציאות. תלוי בתפוסה ובחומרת המחלה. בלתי אפשרי לדעת זאת בשלב מוקדם יחסית זה ואין תרחיש ייחוס אמין לקראת מה אנו הולכים".

ככל שיכולת ההמרה מהדבקה למחלה קשה תהיה דומה בין אומיקרון לדלתא, ולאור הירידה המסוימת בהגנה מהדבקה בקרב מתחסנים, אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב חמור מאוד עד כדי חזרה לימי השיא בתפוסות מערכת הבריאות, והלחץ על מחלקות טיפול הנמרץ ומכשירי ה'אקמו'.

גם מחלה פחות אלימה פי 3, עלולה לגרום לעומס גדול על מערכת הבריאות בשל התפשטות מהירה ונרחבת פי 6 ממה שהכרנו, בפרט באוכלוסיות המבוגרות והפגיעות.

עם זאת הוא מבקש להעביר מסר מרגיע: "מרבית ההמלצות שהבאנו, התקבלו על ידי הממשלה שמצדה מחפשת את האמצעים הנכונים והמידתיים, לבלום את ההתפשטות המהירה אליה נערכים".

צריך להמשיך ולהקפיד על הכללים – מסיכות, תו ירוק, הגנה על האוכלוסיות המבוגרות, ומבצעי החיסון.

לדבריו, "המדינה גם היא מבינה שהפעם אנו נמצאים במצב אסטרטגי שונה מבעבר. שכן אם בגלי התחלואה הקודמים האסטרטגיה היתה לנהל קרב בלימה, הרי שכעת ההנחה היא, שמאוד יהיה קשה למנוע לחלוטין את ההתפשטות ולפיכך המטרה היא לעכב את תחילת ההתפשטות ככל הניתן, ולהגן טוב ככל הניתן על האוכלוסיה ובפרט האוכלוסיה הפגיעה – וכדי להגיע לזה אנו מבקשים לחסן כמה שיותר אנשים כפי שכבר הוסבר".