דביר דמרי בן ה-36 מאפרת, כמעט איבד את ידו במהלך חופשה משפחתית בצפון, כשבמהלך שחייה בכינרת פגעה בו סירת מנוע בעוצמה רבה ופצעה אותו קשה/ דביר פונה לבית חולים סמוך כשהוא מורדם ומונשם' שם נאמר למשפחתו שיש לקטוע את ידו קטיעה מלאה מאחר וסבל מפציעות נרחבות/ אולם בני משפחתו סרבו לקבל את הבשורה הקשה, והעבירו אותו במהירות לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שם טיפל בו ד"ר אריה שטבון, מומחה בכיר בכירורגית כף היד שהובהל מביתו, וכנגד כל הסיכויים הצליח בניתוחים מורכבים ובהשתתפות צוות נרחב של מומחים מבית החולים, להציל את ידו של דביר. כשנה לאחר הפציעה, דביר שהוא מתנדב במד"א, עמד בראש משלחת שטסה למיאמי לסייע בחילוץ לכודים מבניין המגורים שקרס.
בשחזור רגעי המקרה משתף ד"ר אריה שטבון: "זה היה ביום שישי בערב. קיבלתי טלפון בהול ונמסר לי שמפנים אלינו להדסה עין כרם בחור צעיר שנחבל מפרופלור של סירה בכינרת וסובל מפציעה קשה מאוד, מיד עזבתי את ארוחת השבת עם משפחתי ומיהרתי לבית החולים, בהגעתי קיבלתי תמונת מצב מאוד קשה, ידו של דביר הייתה פצועה באורח חמור, עם מספר שברים פתוחים בכל חלקי היד וכף היד ובנוסף המון כלי דם פתוחים, ופגיעה משמעותית בעצבים ובשרירים, ולמרות שהמקרה היה מאוד מסובך והפציעות היו מאוד קשות, ידעתי שאני לא יכול לותר "בלי מלחמה" ואני חייב לנסות להציל לו את היד", סיפר המנתח בהתרגשות.
הוסיף הדוקטור וסיפר: "בעזרת צוות רחב ניתחתי את דביר במשך שבע שעות, כשבהתחלה ביצענו הטריה לפצע על מנת שלא יתפתח זיהום ויהרוס לנו את כל הסיכויים להציל את היד, מטרת ההטריה היא לסלק חומרים זרים, רקמה פגועה או נמק ולהגיע לשוליים נקיים ובריאים כדי לאפשר לגוף להחלים, שבמקרה של דביר אחד האתגרים בטיפול בו היה עוד בשלב ההטריה – הפצעים היו מאוד מלוכלכים בשל אופי הפציעה – מים מזוהמים, חול, ופרופלור סירה, ולאחר שהתגברנו על החלק הזה, ביצעתי קיבוע חיצוני ופנימי ליד והמשכתי בתיקון כלי הדם הפגועים בעזרת טכניקות מיקרו כירורגיות ובסוף תיקון של העצבים, וכחודש לאחר הניתוח הראשון, וידאנו שלא מתפתח זיהום ביד והשלמנו את התיקון בעזרת השתלת עצם באורך 15 ס"מ ופרוצדורות כירורגיות נוספות", מתאר המנתח.
עוד באתר:
לאחר הליך השיקום סיפר דביר: "נתקלתי באנשי צוות ברמה אחרת וקיבלתי מעטפת מלאה מאנשי מקצוע מצוינים והיום מי שרואה אותי לא מאמין לתהליך שעברתי. אני מתפקד רגיל לגמרי, חזרתי לעבוד, חזרתי לנהוג ולהתנדב. אני מלא הערכה והכרת תודה לד"ר שטבון ולצוות בשיקום שלא ויתר לי. הדרך לכריתה של היד הייתה מאוד מהירה וקלה, והייתה משנה את חיי לחלוטין. הצוות בהדסה לא ויתר, הוא נלחם למרות שידע שהסיכויים לא לטובתי, והנה ניסים קורים והעבודה הטובה שלהם מוכחת" סיכם דביר.
