מחקר: הפחתה של 82% בסיכון להדבקה חוזרת למחלימים שהתחסנו

בקרב מקבלי מנת החיסון נצפתה הפחתה של 82% בשיעור ההדבקות החוזרות בקורונה. בקרב גילי 16-64; והפחתה של 60% בהדבקות החוזרות בגילי 65 ומעלה – בהשוואה למחלימים בני אותם גילאים שלא חוסנו כלל

ישראל רובין

ט"ז באדר א׳ תשפ"ב, 17/02/22 06:58 עודכן: 30/08/24 15:09

א+

א-

ממחקר חדש של כללית, שבדק את יעילות מתן חיסון למחלימים מקורונה, למניעת הדבקה חוזרת בנגיף, עולה כי קיימת הפחתה של 82% בסיכון להדבקה חוזרת בנגיף הקורונה בקרב גילאי 16-64 שחוסנו לראשונה לאחר החלמה מקורונה והפחתה של 60% בקרב גילאי 65 ומעלה.

מדובר במחקר המתפרסם הלילה (בין רביעי לחמישי) בכתב העת הרפואי המוביל New England Journal of Medicine. את המחקר הוביל אגף רפואה בחטיבת הקהילה של כללית בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללת ספיר.

צוות החוקרים ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את נתוניהם של מטופלי כללית כדי לבחון את יעילות חיסון הקורונה (חברת פייזר BNT162b2) במניעת הדבקה חוזרת בנגיף בקרב מחלימים מקורונה שקיבלו את החיסון שלושה חודשים לפחות לאחר החלמתם.

על פי הידוע, הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה פוחת משמעותית בקרב מחלימים מקורונה, אך עד כה לא היה ידוע עדיין כמה זמן הגנה זו שורדת. בעקבות זאת, הומלץ על ידי משרד הבריאות בישראל למחלימים מקורונה שטרם התחסנו, להתחסן במנת חיסון אחת – וזאת שלושה חודשים לאחר החלמתם. אולם, המועילות של חיסון המחלימים טרם נבחנה על אוכלוסייה משמעותית, עד לפרסום מחקר זה. קבלת מנת חיסון אחת, מהווה תנאי לקבלת "תו ירוק" למחלימים.

המחקר התצפיתי עקב אחר כלל מטופלי כללית, בגילאי 16 ומעלה, שהחלימו מקורונה וחלפו לפחות שלושה חודשים ממועד החלמתם, והשווה את שיעורי ההדבקה החוזרת בקורונה באוכלוסייה שקיבלה מנת חיסון אחת או יותר לאחר ההחלמה, מול שיעורי ההדבקה החוזרת בקרב מחלימים שלא התחסנו כלל.

המעקב בוצע בין התאריכים 1 במרץ 2021, המועד שבו משרד הבריאות אישר מתן חיסון למחלימים מקורונה ועד ל-26 לנובמבר 2021, לקראת סוף גל הדלתא בישראל.

החוקרים סקרו נתונים של 149,032 מטופלים בכללית שהחלימו ממחלת הקורונה. הם חולקו לשתי קבוצות באופן דינמי, בהתבסס על סטטוס קבלת החיסון. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתני עבור מגוון גורמי סיכון, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מגדר, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות. בשל גודלן הרחב של הקבוצות ניתן לספק הערכה מדויקת של הקשר שבין קבלת מנת החיסון לבין שיעורי ההדבקה החוזרת בנגיף הקורונה, בעיקר בתקופת גל הדלתא.

ממצאי המחקר:

הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 39. בסוף תקופת המחקר, 56% מאוכלוסיית המחלימים קיבלו לפחות מנת חיסון אחת.

בקרב מקבלי מנת החיסון (שבוע ויותר אחרי קבלת החיסון) נצפתה הפחתה של 82% בשיעור ההדבקות החוזרות ב- SARS-CoV-2 בקרב גילאי 16-64; והפחתה של 60% בהדבקות החוזרות בגילאי 65 ומעלה – בהשוואה למחלימים בני אותם גילאים שלא חוסנו כלל.

יש לציין שלפי תוצאות מחקר זה, לא נמצא יתרון למתן שני חיסונים למחלימים, על פני מתן חיסון אחד. ממצא זה תומך בהנחיות משרד הבריאות בישראל, להסתפק בחיסון אחד למחלימים.

לדברי ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בכללית: "עוד טרם פרוץ גל ההדבקה הרביעי מזן הדלתא, הנחו רשויות הבריאות בארץ ובעולם לחסן גם חולים אשר החלימו מקורונה.

"הנחיה זו ניתנה כי היות ולאחר ההחלמה מקורונה נוצרים בגוף נוגדנים אך בשל היעדר מידע מבוסס ראיות למשך זמן של הגנה זו, הומלץ על מתן חיסון גם למחלימים. זהו המחקר המשמעותי הראשון המלמד שגם מחלימים מקורונה מפיקים תועלת מחיסון זה".

"תוצאות המחקר שערכנו מלמדות באופן חד משמעי כי מתן חיסון קורונה למחלימים קשור בצורה מובהקת בהפחתת הסיכון להדבקה חוזרת. לציין שמידע זה היה נכון לתקופת גל הדלתא. אין לנו עדיין מידע לגבי רמת ההגנה למניעת הדבקה חוזרת בגל האומיקרון. ברור מעל לכל ספק כי המלצת משרד הבריאות כבר בחודש מרץ 2021 לחסן מחלימים, הועילה מאד בריסון גל הדלתא על כל המשמעויות הנובעות מכך. אנו משערים כי התועלת הפחותה שנצפתה בקרב בני 65 ומעלה נבעה מכך שהמחלימים מקורונה בגילאים אלה, נטו להקפיד הרבה יותר על כללי הריחוק החברתי ועטית מסיכות מאשר באוכלוסייה הצעירה ולכן באופן יחסי תוספת ההגנה מהחיסון היא פחותה, אך עדיין משמעותית ביותר".

ד"ר נצר מוסיף "ממצאים אלה, שפורסמו בעיתון הרפואי מהמובילים בעולם, מספקים מידע חשוב ומבוסס לאוכלוסייה בישראל ובכל העולם שבחלקם עדיין סוברים שההגנה לאחר הדבקה מספיקה על מנת למנוע הדבקה חוזרת ותוצאות מחקר זה מלמדות עד כה חשוב לקבל מנת חיסון אחת לאחר החלמה".

המחקר התקיים על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים של כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. המחקר בוצע ללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו.

עורכי המחקר: כללית – אגף רפואה בחטיבת הקהילה: ד"ר דורון נצר, ד"ר שלומית ירון, ד"ר אלון פרץ, טניה בקנשטיין, ד"ר אריאל המרמן וד"ר רונן ארבל. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: פרופ' מיכאל פריגר ורוסלן סרגיינקו. מכללת ספיר (המעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות): ד"ר רונן ארבל.