הממצאים מגלים: החיסון הרביעי מוריד את סיכויי התמותה ב-78%

הפחתה של 78% בסיכון לתמותה מנגיף הקורונה במבוגרים בני 60 ומעלה שקיבלו את מנת החיסון הרביעית, בתקופת גל האומיקרון, בהשוואה למחוסנים שלוש פעמים | מדובר במחקר המקיף ביותר שפורסם עד כה, שבדק את יעילות מנת הבוסטר השנייה במניעת תמותה כתוצאה מהדבקה בנגיף הקורונה

יונתן

כ"ג באדר ב׳ תשפ"ב, 26/03/22 17:41 עודכן: 30/08/24 15:47

א+

א-

תמונה בדף הבית:

מחקר המקיף ביותר שפורסם עד כה, שבדק את יעילות מנת הבוסטר השנייה במניעת תמותה כתוצאה מהדבקה בנגיף הקורונה ומגלה הפחתה של 78% בסיכון לתמותה מנגיף הקורונה במבוגרים בני 60 ומעלה שקיבלו את מנת החיסון הרביעית, בתקופת גל האומיקרון, בהשוואה למחוסנים שלוש פעמים

צוות החוקרים ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את הנתונים של מטופלי כללית על מנת לבחון את יעילות קבלת המנה הרביעית של חיסון פייזר, במניעת תמותה ממחלת הקורונה בקרב מבוגרים בני 60-100.

המחקר של אגף רפואה בקהילה בכללית בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללת ספיר, מפורסם באתר האינטרנט Research Square כפרסום מקדים, במקביל לתהליך בקרת עמיתים בכתב העת הרפואי היוקרתי Nature Medicine.

גל ההדבקה החמישי בזן האומיקרון של נגיף הקורונה והתחלואה שנגרמה מכך, נבעו בעיקר מהירידה בהגנה החיסונית אצל האוכלוסייה שקיבלה את מנת החיסון הקודמת שלהם לפחות ארבעה חודשים לפני כן. ההגנה החיסונית של מנת הבוסטר הראשונה נחלשה לאחר חודשים ספורים ולא הצליחה להגן בפני ווריאנט האומיקרון שהתפשט במהירות בתחילת שנת 2022. בעקבות זאת, הומלץ על ידי משרד הבריאות בישראל, עוד טרם אישור ה- FDA, להתחסן במנת חיסון רביעית (בוסטר שני), ארבעה חודשים לאחר קבלת מנת החיסון השלישית (בוסטר ראשון).

המחקר שמפורסם כעת, עקב אחר כלל בני 60-100 חברי הכללית, שקיבלו את מנת החיסון השלישית לפחות ארבעה חודשים קודם, והשווה את שיעורי התמותה מקורונה באוכלוסייה שקיבלה מנת חיסון רביעית מול שיעורי התמותה באוכלוסייה שקיבלה בוסטר אחד בלבד (מנת חיסון שלישית). המעקב בוצע במהלך גל האומיקרון, בין התאריכים 10 בינואר, כשבוע לאחר אישור חיסון הבוסטר השני לאוכלוסייה המבוגרת בישראל, ועד ל-20 בפברואר 2022.

החוקרים סקרו נתונים של 563,465 מטופלי כללית בני 60-100 שקיבלו את מנת החיסון השלישית, אלה חולקו לשתי קבוצות באופן דינמי, בהתבסס על סטטוס קבלת מנת הבוסטר השנייה. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתני עבור מגוון גורמי סיכון לתמותה, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות.

גודל הקבוצה הרחב ביותר אפשר הערכה מדויקת של הקשר שבין קבלת מנת חיסון רביעית לבין שיעורי התמותה הנובעים מתחלואה בקורונה. ממצאי המחקר: הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 73. בסוף תקופת המחקר, 58% מאוכלוסייה זו קיבלה את מנת הבוסטר השנייה. בקרב מקבלי מנת החיסון הרביעית נצפתה הפחתה של 78% בשיעור התמותה מ- COVID-19 , בהשוואה לקבוצה שלא חוסנה בבוסטר השני.

לדברי ראש אגף רפואה בקהילה בכללית: "עם פרוץ הגל החמישי שנבע מזן האומיקרון של וירוס הקורונה, עלתה השאלה לגבי מועילות מתן חיסון בוסטר נוסף, למניעת תחלואה חמורה ותמותה. ההנחה הרווחת במרבית המדינות שלמרות שיעורי ההדבקה הגבוהים במיוחד, ווריאנט האומיקרון גורם לתחלואה קלה בלבד. לכן, לכאורה אין צורך במנת חיסון נוספת ועדיף להקדיש את האמצעים והמאמצים למתן המנה הראשונה לאוכלוסיות שטרם התחסנו.

תוצאות המחקר מלמדות באופן חד משמעי כי חיסון הבוסטר השני קשור בצורה מובהקת בהפחתת הסיכון לתמותה מקורונה, לרבות מזן האומיקרון. מהתוצאות עולה כי החלטת משרד הבריאות להמליץ על מתן מנת חיסון נוספת לאוכלוסייה המבוגרת עוד טרם נבדק הנושא בצורה מחקרית, הצילה חיים רבים בישראל עם ירידה של כמעט פי 5 בסיכון לתמותה, באוכלוסייה זו".

ממצאי המחקר נמצאים כעת בהליך בקרת עמיתים של העיתון הרפואי היוקרתי Nature Medicine והועלו על ידי מערכת העיתון לאתר Research Square על מנת שלא לעכב את החשיפה העולמית לתוצאות המחקר ולאפשר למקבלי ההחלטות ב- FDA וברשויות האירופאיות לעיין בנתונים בבואם לדון באישור מנת החיסון הרביעית. הנושא מקבל משנה תוקף, עם ההתפרצות של זן האומיקרון המשני החדש BA2, העלייה במקדם ההדבקה והחשש מגל תחלואה משמעותי נוסף.

המחקר התצפיתי בוצע על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים של שירותי בריאות כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. המחקר בוצע ללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו. עורכי המחקר: אגף רפואה בקהילה, שירותי בריאות כללית: ד"ר דורון נצר, ד"ר שלומית ירון, ד"ר אלון לאופר-פרץ, גב' טניה בקנשטיין, ד"ר אריאל המרמן וד"ר רונן ארבל. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: פרופ' מיכאל פריגר ומר רוסלן סרגיינקו. מכללת ספיר (המעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות): ד"ר רונן ארבל.