פרשת הצוללות: פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב הודעה על הגעה להסדר טיעון עם אליעזר (מודי) זנדברג, יו"ר קרן היסוד לשעבר הנאשם בתיק כלי השיט. כן הוגש כתב אישום מתוקן במסגרת ההסדר.
על פי ההסדר, זנדברג יודה בעבירה של הפרת אמונים במסגרת יחסיו עם מיקי גנור, והצדדים יבקשו בהסכמה מביהמ"ש לגזור על זנדברג עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבירות שירות, קנס של 50 אלף שקל ומאסר על-תנאי.
על פי כתב האישום המתוקן, זנדברג שימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד וקיים יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים. בעקבות רצונו של סוכן תאגיד תיסנקרופ מיקי גנור, אותו הכיר זנדברג, בקבלת מידע הנוגע למגעים בין ישראל לגרמניה לצורך רכישת ספינות מגן מתיסנקרופ ולקידום המגעים, קבע זנדברג שלוש פגישות בין גנור לבין מנהל לשכת ראש הממשלה דאז אייל חיימובסקי, והשתתף בפגישות.
עוד באתר:
בנוסף, שוחח זנדברג עם עובדי ציבור עמם היו לו קשרים במסגרת תפקידו בקרן היסוד לצורך קבלת מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט מתאגיד תיסנקרופ, ולהעבירו לגנור. כן עניין את גנור במיזמים עסקיים שונים.
כל זאת, בזמן שגנור, בין השנים 2016-2012, משלם לזנדברג בשבע הזדמנויות סך כולל של 103,000 שקלים.
על פי כתב האישום המתוקן, "בעשותו כאמור, זנדברג פעל תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים בין הקשר העסקי המתמשך בינו לבין גנור וקבלת הכספים מגנור, ומודעותו לאינטרסים הכלכליים המשמעותיים בהם אחז גנור באשר לקידום עסקאות כלי השייט מתאגיד תיסנקרופ – לבין תפקידו כיו"ר קרן היסוד, אותו היה עליו לנצל לקידום עניינה של קרן היסוד בלבד. בכך, על פי כתב האישום, פגע זנדברג פגיעה מהותית בטוהר המידות, באמון הציבור ובתקינות פעולות המנהל".
עורכי הדין ירון קוסטליץ, שמחה אלבחרי ומיכל מן מסרו: "אנו מברכים על כך שהפרקליטות השתכנעה מטענותינו וחזרה בה מכתב האישום המקורי החמור. כעת, משהעננה הוסרה מעל ראשו, יוכל מודי זנדברג להמשיך בחייו".
כזכור, ב-10 במאי 2021 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבי אישום ב"פרשת כלי השיט" נגד מיכאל גנור, ששימש סוכן תאגיד טיסנקרופ (Thyssenkrupp AG) בישראל; המשנה לראש המל"ל דאז, תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף; מנהל לשכת רה"מ דאז, דוד שרן; יו"ר קרן היסוד לשעבר, אליעזר (מודי) זנדברג; איש העסקים תא"ל במיל' שי ברוש; היועץ הפוליטי דאז לשר שטייניץ, רמי טייב; ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר.
גנור נאשם בשורת עבירות של הצעות שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות מס שונות וכן בעבירה על חוק המפלגות; בר יוסף מואשם בבקשת שוחד, קבלת שוחד בצוותא ומרמה והפרת אמונים; שי ברוש בבקשת שוחד, קבלת שוחד בצוותא והלבנת הון וסיוע לעבירות מס; דוד שרן בלקיחת שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון ועבירות על חוק המפלגות; אליעזר זנדברג בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס; רמי טייב בתיווך לשוחד הלבנת הון וסיוע לעבירות מס; ואילו יצחק ליבר נאשם בתיווך לשוחד, הלבנת הון וסיוע לעבירות מס. כן נאשמות ארבע חברות בבעלות גנור בעבירות מס.
במקביל, נמסרה הודעה לבאי כוחו של אליעזר מרום, מפקד חיל הים לשעבר שנחשד בקבלת שוחד, ולבאי כוחו של עו"ד דוד שמרון, שנחשד בעבירות הלבנת הון במסגרת פרשייה שאינה קשורה לכלי השיט, כי התקבלו טענותיהם בשימוע ותיקי החקירה בעניינם ייסגרו.
על פי כתבי האישום, בשנת 2009 ביקש בר יוסף לקדם את מינויו של מיכאל גנור, עימו היה לו קשר אישי על רקע עברם בחיל הים, לתפקיד סוכן תאגיד טיסנקרופ בארץ. גנור בעת ההיא היה איש עסקים בתחום הנדל"ן.
תאגיד טיסנקרופ הוא קונצרן גרמני. במשך השנים, רכשה מדינת ישראל מהתאגיד כלי שיט לצורך שירות מבצעי בחיל הים הישראלי. תפקידו של סוכן התאגיד בישראל הוא לפעול בארץ על מנת לשווק ולקדם את פעילותו של התאגיד בה. במידה והסוכן מתווך בעסקה היוצאת לפועל, הוא זוכה לעמלה הנגזרת משווי העסקה. ככלל, מדובר בעמלות בגובה מיליוני אירו עבור כל עסקה.
לצורך קידום התוכנית למנות את גנור, פעל בר יוסף מול מפקד חיל הים בתקופה זו, אליעזר (צ'ייני) מרום, על מנת לשכנעו לסייע גם כן בקידום המינוי. בשנת 2009 פעלו בר יוסף ומרום, בין היתר מול נציגי המספנה, על מנת לקדם את מינויו של גנור. בין גנור ובר יוסף נרקמה הבנה, ציפייה והסכמה כי משיצמחו לגנור רווחים מעמלות מעסקאות עתידיות בין מדינת ישראל ובין התאגיד, יגמול גנור לבר יוסף. גנור פעל מול מרום על מנת לטעת בו ציפיה כי משיצמחו לו רווחים כאמור, הוא יגמול לו.
גנור אכן מונה לסוכן התאגיד באופן רשמי בחודש אוקטובר 2009. עוד בטרם מונה גנור לסוכן התאגיד, וביתר שאת לאחר מינויו, פעל גנור על מנת לקדם עסקאות כלי שיט בין מדינת ישראל לבין התאגיד, תוך הסתייעות בנאשמים אחרים.
על פי כתב האישום, בתקופת כהונתו במל"ל, פעל אבריאל בר יוסף באופנים שונים לקידום עסקאות כלי שיט בין ישראל לתאגיד. בכל תקופה זו קיים בר יוסף קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, במסגרתו מסר לגנור מידע וסייע לו לקדם רכש של כלי שיט מהתאגיד, ותוך הסתרת הקשר ביניהם מהממונים עליו, ובהתאם להסכמה כי בעתיד יתוגמל על ידי גנור עבור פעולותיו.
בשנת 2011 החל בר יוסף לפנות לגנור בדרישות שונות לקבלת תשלומים, באמצעות מקורבו שי ברוש, וכן בבקשות שונות מצדו של בר יוסף להשקעות של גנור בעסקאות נדל"ן אחרות, מהן יתוגמל בר יוסף כמתווך בעסקה ובעסקאות אחרות. כאמור, כל זאת בעודו משמש בתפקיד בכיר ורגיש ועוסק באופן אינטיסיבי בקידום עסקאות מהן גנור הפיק והיה עתיד להפיק עמלות. עד פרוץ החקירה העביר גנור תשלומי שוחד לברוש בסכום כולל של 420,000 ₪ בעד פעולותיו של בר יוסף. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.
עוד על פי כתב האישום, דוד שרן שימש כראש מטה שר האוצר, לאחר מכן כמזכיר חברת קצא"א ולבסוף כראש לשכת רה"מ. שרן נאשם כי פעל במסגרת תפקידיו לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט ולמסור לו מידע, תוך הבנה שגנור יגמול לו עבור פעולותיו. בין השנים 2016-2013 גנור שילם באמצעות מתווכים (יצחק ליבר ורמי טייב) בשלוש הזדמנויות סכום כולל של כ-130,000 ₪ לדוד שרן, כל זאת בעודו משמש כעובד ציבור בתפקידים בכירים.
אליעזר זנדברג, ששימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד נאשם כי פעל במסגרת תפקידו כעובד ציבור לסייע לגנור בקידום עסקאות כלי השיט. בין השנים 2016-2012 שילם גנור לזנדברג שוחד בשבע הזדמנויות שונות בסכום כולל של 103,000 ₪. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.
עד פרוץ החקירה, שולמו לגנור על ידי התאגיד, תשלומים בהיקף של כ-10 מיליון אירו שהינם חלק מסכום העמלה על עסקאות כלי שיט שנחתמו בין ישראל לתאגיד. בגין קבלת סכומים אלה שמקורם בעבירות, מיוחסת לגנור עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, גנור מואשם בשורה של עבירות מס.
