סגן ראש מח"ש בעדות נוספת: "חקירות נפתחו ונסגרו לפי אינטרסים"

סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים, משה סעדה ממשיך הערב (שלישי) להעלות טענות קשות כנגד בכירים במערכת אכיפת החוק בריאיון לערוץ 12.

סעדה טען הערב כי פרקליט המדינה דאז ש ניצן הכשיר את הפריצה למכשיר הטלפון של ראש לשכת עורכי הדין אפי נווה, אך לעומת זאת לא הכשיר תפיסת מכשיר של עדה בתיק בו נחשד סגן המפכ"ל ניסים מור

הוא טען כי חקירת מותו של הנער אהוביה סנדק זכרו לברכה, שובשה במכוון וכי לעומת זאת, שוטרים הועמדו לדין ללא הצדקה בכדי להעלות את מספר כתבי האישום השנתי שהיה נמוך במיוחד.

לפי טענתו של סעדה בריאיון, המחלקה לחקירות שוטרים התנהלה לפי האינטרסים של פרקליט המדינה. "אם לשי ניצן היה אינטרס מסוים אז לא חקרנו וכשהיה לו אינטרס הפוך, הוא היה יודע גם לטמא את השרץ", אמר סגן ראש מח"ש המודח. לדבריו היו מקרים שבהם ידע שאין עבירה פלילית, אך ניצן הורה להם לחקור חקירה פלילית שהובילה אף להדחתו של ניצב במשטרה, על עבירה שבעיניו הייתה משמעתית. 

סעדה סיפר כי כשנעצרה הפרקליטה הבכירה רות דוד, בחשד שהדליפה מיעד לנחקרים תמורת שוחד, הוא קיבל שיחה מפרקליט המדינה שי ניצן שצעק עליו איך ראש השלוחה במח"ש אמר לשופט פרט מסוים שהיה לרעתה. "נאלצנו להתנצל בפניה", סיפר.

הוא התייחס למינויו של פרקליט המדינה עמית אייסמן ואמר כי "המערכת רצתה למנות פרקליט מדינה חלש, כדי שיישר איתה קו ויגן עליה".

סעדה סיפר כי באחד הימים התקשר חוקר בתיקי נתניהו לבכיר במח"ש ודיווח לו, כמעט בשידור חי, שהיה שותף לתרגיל חקירה שנועד לסחוט את ניר חפץ כדי שיהפוך לעד מדינה נגד נתניהו. סעדה סיפר כי הפנה את אותו בכיר שקיבל את המידע לראש המחלקה, שאמרה לו שאם החוקר רוצה הוא יכול לבוא להתלונן בגלוי. 

הוא המשיך וסיפר כי לאחר מכן פנה לבכיר מאוד בפרקליטות וביקש ממנו שיתן החלטה לבדוק את המידע. "הוא אומר לי- אתה מבין שלא יאפשר לך. זה קשור לתיק נתניהו", סיפר סעדה. עוד סיפר כי בתיק אחר בו רצה לבצע תרגיל חקירה דומה לזה שנעשה לניר חפץ, התרגיל נפסל בנימוק שהוא פלילי.

פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן מסר בתגובה כי "הטענה כאילו חקירות נפתחו על בסיס אינטרסים היא שקר גס ואין לה כל בסיס". הוא התייחס לטענה לגבי תפיסת הטלפון של אפי נווה והבהיר כי אין להשוות בין תפיסת טלפון של חשוד לטלפון של נפגע עבירה.

הוא הוסיף בעניין רות דוד כי הוא זה שאישר את חקירתה ומעצרה והעלאת הטענה הבלתי מבוססת כאילו ביימה התעלפות אכן לא הייתה מקובלת עליו, ללא קשר לזהותה.

בפרקליטות מסרו בתגובה כי מאז שסעדה לא נבחר לתפקיד מנהל מח"ש הוא "החליט לבוא חשבון עם המערכת והעומדים בראשה". הם הבהירו כי "סעדה לא היה מעורב בתיקי האלפים וכל דבר שהוא מספר על כך אינו מידיעתו". עוד הבהירו בפרקליטות כי "ניר חפץ חזר שוב ושוב בעדותו כי תרגיל החקירה לא השפיע על החלטתו לחתום על הסכם עד מדינה". ביחס לטענה על המרת כתבי אישום מהדין המשמעתי לפלילי מסרו כי "מדובר בטענה מופרכת".

בחלק הראשון של הריאיון, שהתפרסם אתמול (שני), טען סעדה כי המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך פעל לטייח את חקירתו של מפקד להב ארבע שלוש שלוש, ניצב רוני ריטמן שנחשד בעבירה חמורה.

בנוסף, סעדה טען כי פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן הוא "איש שהאמת אינה נר לרגליו" וכי "הוא מסמן מטרות ומגיע אליהן גם במחיר של עיוות דין", כלשונו.

הוא אמר כי המפכ"ל דאז, אלשיך שהגיע משירות הביטחון הכללי ראה במחלקה לחקירות שוטרים ארגון עוין ואגף התבטא כך בעצמו מפורשות. סעדה הוסיף וטען כי המפכ"ל לשעבר "אימץ נורמות עברייניות כדי להילחם במח"ש" ובהן "איומים, סיכולים, שקרים ושיבוש".

לצד זאת, אמר סגן ראש מח"ש לשעבר כי פרקליט המדינה דאז היה נחוש לרצות את המפכ"ל בכל מחיר. לפי טענת סעדה, הכל בכדי שלא לפגוע בחקירותיו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, שהיו אז בעיצומן.

הוא סיפר שהופעלו עליו לחצים על מנת שלא לחקור את התנהלות המפכ"ל בפרשת אום אל חיראן, זאת לדבריו על אף שהשוטרים "זיהמו את החקירה ושיקרו".

סעדה טען כאמור כי הסיבה לגיבוי לו זכה המפכ"ל מצידם של פרקליט המדינה והיועמ"ש הייתה אחת ויחידה- תיקי נתניהו שהתנהלו במקביל באותה עת והפכו להיות "הדבר החשוב ביותר שכל המערכת מוכוונת לפיו".

פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן הכחיש לחלוטין את טענותיו של סעדה ומסר בתגובה לריאיון כי טענותיו לא הועלו בכל שנות עבודתם יחד ולעומת זאת הועלו לראשונה לאחר שלא נבחר לראש המחלקה לחקירות שוטרים.

המפכ"ל לשעבר אלשיך מסר כי הדברים "שקריים, מופרכים ונטולי אחיזה במציאות ואינם ראויים להתייחסות רצינית".

יוזכר, כי לפני מספר חודשים הוחלט בפרקליטות לפטר את סעדה בטענה ל"אי התאמתו לתפקיד" ולאחר שהיחסים העכורים בינו לראש המחלקה, קרן בר מנחם לא אפשרו את המשך הניהול התקין של המחלקה. סעדה מצידו הגיש מיד לאחר מכן תביעה לבית הדין לעבודה בגין התעמרות וטען כי סבל מהתנכלות על רקע שיקולים בלתי ענייניים.