דו"ח הפעילות של היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2021 התפרסם הבוקר (רביעי). מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה וביחידות הסמך בשנה החולפת, עולה כי במהלך שנת 2021 הוגשו לממשלה 14,838 בקשות חופש מידע, המשך למגמת עלייה במספר הבקשות המוגשות לממשלה וליחידות הסמך שלה בשנים האחרונות.
מהדו"ח עולה כי הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות האוכלוסין וההגירה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הכלכלה והתעשייה. מנגד, הרשויות שדחו את האחוז הגבוה ביותר של בקשות חופש מידע הן משרד הפנים, הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים, כשעילות הדחייה המרכזיות הן: המידע נוצר בידי רשות אחרת או שהחוק אינו חל על המידע המבוקש. יש לציין כי המשרד היחיד שלא הגיש דיווח ליחידה הממשלתית לשנת 2021 הוא משרד ההתיישבות.
הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה. בהקשר זה יש לציין כי משרד ראש הממשלה הוכרז במהלך 2021 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 9 פעמים ואף רשם את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע, כאשר איחר במענה בלמעלה מ-60% מהבקשות שהוגשו אליו.
עוד באתר:
הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (2052), הרשות הארצית לכבאות והצלה (1,704), משטרת ישראל (1,525), רשות מקרקעי ישראל (1184), משרד הבריאות (957) ומשרד הרווחה והביטחון החברתי (813).
הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד ראש הממשלה (14 תלונות), משרד הבריאות (11), משרד החינוך (10) והמשרד להגנת הסביבה (8). מרבית התלונות שהוגשו ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד ראש הממשלה הוכרז במהלך 2021 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 9 פעמים.
הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום): משרד ראש הממשלה (64.5%), מינהל אזרחי אזור יהודה ושומרון (38.1%) והמשרד להגנת הסביבה (36.4%).
המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (83.8%), רשות האוכלוסין וההגירה (82.3%), רשות מקרקעי ישראל (76.3%) ומשרד הכלכלה והתעשייה (65.7%).
הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: רשות מקרקעי ישראל (74.8% מהבקשות), משרד הכלכלה והתעשייה (73%) והמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (63.6%).
הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר לבתי המשפט הן: המשרד להגנת הסביבה (17 עתירות), מינהל אזרחי אזור יהודה ושומרון (16) ו- משרד הבריאות (15).
הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: משרד הפנים (48.2%), הנהלת בתי המשפט (45.4%), משרד המשפטים (43%) והמשרד לביטחון הפנים (41.1%). העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן: פגיעה בפרטיות (33.1% מכלל הדחיות) ומידע שלא ניתן לאתר או שאינו נמצא ברשות (18.5%)
מנכ"ל משרד המשפטים, ערן דוידי: "שיתוף מידע מתכתב עם אחד היעדים האסטרטגיים שלנו במשרד המשפטים בפרט וכאנשי שלטון החוק בכלל. עלינו להגביר ולשפר כל העת את מידת האמון שהציבור נותן בנו ובשירות שאנו מספקים לו. הדרך לשם עוברת בראש והראשונה במסר חד וברור שכלל עובדי הרשויות צריכים לקבל מצד המנהלים, שישובו ויחזקו את הצורך בשקיפות ואת ההבנה לגבי מידת חשיבותה. כעובדי ציבור, אנו מחויבים להיות שקופים ופתוחים בביצוע הפעולות השלטוניות השונות, ועקרונות אלו הם התורמים לחיזוק אמון הציבור".
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי: "ממצאי הדו"ח מעידים על המשך העלייה הרציפה בדרישה למידע מצד הציבור ולהגברת השימוש מצד האזרחים וארגוני החברה האזרחית בחוק חופש המידע. לצד זאת, ניתן לראות מספר רב של עתירות המוגשות נגד הרשויות הציבוריות, חלק ניכר מהן בשל אי מתן מענה לבקשות מידע, ורבות מהן נמצאות מוצדקות. על רקע זה, יש לפעול ביתר שאת למתן כלים של ממש ליישום חוק חופש המידע כדי למנוע המשך ואף גדילה של מגמה זו. על הרשויות והמשרדים השונים ובראשם משרד ראש הממשלה לבחון היטב את ממצאי הדו"ח הרלוונטיים אליהם, ולפעול לתיקון התנהלותם בכל הקשור ליישום חוק חופש המידע, ככל הנדרש".
