מחשבת הפרשה: הדרך וההליכה למטרה כתכלית בפני עצמה

"אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם" (בראשית רבה לט א)

מה שאל אברהם אבינו ומה היא אותה בירה שאברהם אבינו ראה שהיא דולקת?

שאלות של ערכים, משמעות, פילוסופיות, מהו טוב ומהו רע נשאלו עוד משחר האנושות, כבר אז החלו אנשים להביע דעות שונות ולחלום על עולם שלם יותר, חלומות שגרמו ליותר נזק מתועלת בהסתכלות לטווח ארוך.

אברהם אבינו חפש את שלמות העולם ולתקן את כלל האנושות מתוך אמונה ורצון טוב ויתירה מכך להגיע לשלמות אנושית ואו אז לחיות חיים מושלמים ולנוח בעולם השלמות. 

הקב"ה אמר לו שני דברים: האחד כי אין אני רוצה בשלמות כמטרה וכמציאות מחייבת בלבד, אלא את הדרך לשלמות את הרצון לשלמות את העמל והידיעה שיש לאדם בדרך אל השלמות, 'לך לך… אל הארץ 'אשר אראך' מלשון עתיד, אתה יוצא לדרך שהיא היא בעצמה מטרה. ויום יבוא ותראה את מעשיך ופועלך אבל עד אז כל חייך  תהיה בבחינת 'לך לך'. 

מסיבה זו כתוב שאברהם אבינו ראה בדוקא בירה 'דולקת' מלשון 'מה דלקת אחרי' אברהם אבינו שאל  האם יש בכלל מי שמחשיב את הדרך העמל והיגיעה  ואם כן מיהו אותו בעל הבירה ומה המטרה שלו בכך.

והדבר השני הציץ עליו בעל הבירה ולימד 'אני הוא בעל הבירה' השלמות ורצונות של יפי נפש לעולם טוב יותר אינם קשורים לעצם ולמשמעות בריאת העולם שנברא בשביל האמונה בבעל הבירה בהקב"ה, אני הוא בעל הבירה וברצוני כי לא תהיה אנושות שלימה אלא רק עם אחד עם ישראל יברא כשלמות אנושית בעלת ערכים ומדות טובות.

'אני הוא בעל הבירה' ואני הוא זה שמעריך את העמל והיגיעה בכל מעשה ומעשה, אני מעריך את הדרך של האדם ולא את המוצר הסופי, אני בעל הבירה שרוצה את העמל-'ההליכה' של האדם אל הטוב.

לפי תורת ישראל המלחמה בין טוב לרע איננה בשביל להיות מיפי הנפש ששואפים לעולם יפה יותר בשביל להרגיש בצד הטוב, אלא להבין כי הקב"ה ברא טוב ורע ועלינו להילחם בעמל וביגיעה ברוע וביצריו למען קדושת ה' לעשות רצון ה' שרוצה בעמל האדם, ועל ידי כך לתת מקום להנכחת קדושת ה' בעולם.

ביהדות יש תשובות לכל השאלות, ולכן אנחנו צריכים לבטל את דעתנו בפני רעיונות ואידאות שמקורן איננן בתורת ה', זהו חלק בלתי נפרד מעבודת ה', ולכן אנחנו צריכים לבטל את רצוננו בפני רצון התורה הגם שנראה כי טענות יפי הנפש מלאות דבש ונופת צופים, טוב לו לאדם להשאיר את התוצאה של מעשיו ואת  שלמות הטוב להקב"ה ועליו רק ללכת לשם. זהו ניסיון 'לך לך'.

נכתב על פי משנתו של ה"שפת אמת" לפרשת לך לך.

שבת שלום ומבורך.