בסוף השבוע שעבר, דחה בית המשפט העליון עתירה של תנועת רגבים שביקשה להורות למפקד הצבאי וראש המינהל האזרחי לבטל את החוק הירדני השורר עד היום, האוסר על מכירת קרקע ביהודה ושומרון ליהודים וזאת בשל היותו חוק גזעני.
בדיון שהתקיים השבוע, בהמשך לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירה זו המורה למדינה להשיב בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל החוק המפלה, טענו נציגי המינהל האזרחי כי לא הוכחה פגיעה ממשית במי שחפץ לרכוש קרקע. עו"ד ארזי המייצג את רגבים בעתירה זו אמר מנגד: "להתמקד בכמות עסקאות זו התעלמות מהסוגייה האמיתית של הגזענות".
עוד טענו נציגי המדינה כי ועדה מטעמם בראשות עוזר שר הבטחון בדקה את הנושא וכי ההגבלה על הרכישה היא מינורית, לעומת הרגישות המדינית המוגברת בסוגיות מקרקעין ביהודה ושומרון ולפיכך אין הצדקה להתערבות בית המשפט בהחלטות המפקד הצבאי. חבר ההרכב השופט גרוסקופף אמר: "החוק הוא גזעני, זה ברור. אך העלות עולה על התועלת. למעשה השאלה היא האם שיקול הדעת של המפקד הצבאי בעניין הוא סביר או לא סביר המצדיק התערבות של בית משפט". כאמור, הרכב השופטים קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה.
עוד באתר:
החוק האוסר על מכירת קרקע ליהודים נחקק בתקופת הכיבוש הירדני, בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונותר על כנו עד היום. רכישת הקרקעות שבוצעה לצרכי התיישבות מאז שחרור יהודה ושומרון, נעשתה באופן מסורבל ומצומצם באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי, הודות למעקף משפטי שתיקן המפקד הצבאי בשנת 1971 ונתן אפיק מעשי בדרך של התאגדות כישות משפטית. אך לטענת רגבים, מעבר לגזענות הטבועה בחוק הזה, המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות.
"בזיון בלתי נתפס" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "פעם ראשונה שבג"ץ מאפשר מציאות של אפלייה גזענית באצטלה של השלכות מדיניות. אף אפליה כנגד ערבים לא הייתה מתקבלת בצורה כזו, גם אם הממשלה הייתה טוענת שיש השלכות מדיניות כאלו ואחרות. להיתלות בטיעון "עלות מול תועלת" כפי שבג"ץ עושה, זה כמו לטעון שהשחורים בארה"ב יכלו לנסוע בתחבורה ציבורית, רק לעלות בדלת האחורית. אם השופטים האלו היו בארה"ב במאה הקודמת, כנראה שעד היום האפליה הייתה עומדת על כנה".
