הסוכרת היא מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר (גלוקוז) בדם. סוכרת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם, ושיעור החולים בה גדל בהתמדה. מעריכים שבין 8% ל־9% מתושבי ישראל חולים בסוכרת וכי אצל כ־20% מחולי הסוכרת המחלה לא אובחנה, והם אינם מודעים לקיומה.
הבעיה המרכזית בסוכרת היא, חוסר בהורמון אינסולין. האינסולין מיוצר בבלוטת הלבלב ומופרש ממנה לדם בתגובה לעלייה ברמת הסוכר בגוף (אחרי ארוחות למשל). האינסולין מאפשר חדירה של הסוכר מהדם אל תאי הגוף השונים, שם נדרש הסוכר כדי להפיק אנרגיה הדרושה לתפקודם התקין.
בסוכרת נפגעת יכולת העברה של גלוקוז מהדם והשמירה שלו. לכן, החולים בסוכרת סובלים משני מצבי קצה הפוכים: מצב של עודף גלוקוז בדם (היפרגליקמיה), שנוצר לרוב מפעילות לא מספקת של אינסולין אחרי ארוחות, ומצב של מיעוט גלוקוז בדם (היפוגליקמיה) שנוצר לרוב כתוצאה מהזרקה של כמות עודפת של אינסולין או כתוצאה מצום או מאמץ גופני.
עוד באתר:
איך מטפלים בסוכרת?
מילת המפתח בטיפול בסוכרת היא מניעה: אימוץ אורח חיים בריא (התנזרות מעישון, הקפדה על משקל גוף תקין ועל תזונה בריאה, עיסוק קבוע בפעילות גופנית) מסייע למנוע תחלואה בסוכרת או לפחות לדחות אותה בשנים רבות.
תזונה מאוזנת: הטיפול התזונתי בסוכרת תורם גם להשגת משקל גוף רצוי ולשמירה עליו. משקל גוף רצוי משפר, בין היתר, גם את ניצול האינסולין המופרש על ידי הגוף. כך הוא מפחית, לעיתים את הצורך בתרופות.
העקרונות הכלליים הינם: אכילת תפריט מגוון, הכולל את כל רכיבי המזון הדרושים לגוף, בכמות הדרושה לגוף וחלוקתו לאורך היום ל–5-6 ארוחות ליום. במקביל לכך, הימנעות, עד כמה שניתן ממאכלים המעלים במהירות את הסוכר בדם.
למניעת מצבים של חוסר איזון, יש חשיבות רבה להתאמת התפריט ומועדי הארוחות לטיפול התרופתי ולפעילות הגופנית. התאמה זו יכולה להיעשות בהיוועצות עם הצוות המטפל והדיאטנית .
פעילות גופנית: פעילות גופנית, כגון הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים ועוד, מומלצת מאוד, כי היא מסייעת לאיזון רמת הסוכר, לשמירה על המשקל הרצוי, לשמירת הכושר הגופני ועוד. מומלץ למצוא את הפעילויות המועדפות ולעסוק בהן. יש לפתח את הכושר בהדרגה. במשך הזמן הכושר גדל וגם הזמן שניתן לבצע פעילות ללא מאמץ יתר גדל. חשוב לזכור, כי שינויים בפעילות הגופנית מחייבים התאמה תזונתית וכדאי להיוועץ בצוות המטפל בנושא.
הימנעות מעישון: סוכרת שאינה מאוזנת עלולה להאיץ את התפתחותם של סיבוכים שונים. על הופעת הסיבוכים משפיעים גם יתר לחץ דם, חוסר איזון של רמות שומני הדם ועישון. לפיכך חשוב להימנע מעישון.
בדיקה עצמית של רמות סוכר הדם ולחץ הדם בבית: בדיקות דם עצמיות מאפשרות לסוכרתי לא רק מעקב עצמי, אלא גם ללמוד במשך הזמן, בהנחיית הצוות הרפואי, לטפל בעצמו במצבים שונים של חוסר איזון.
אם יש צורך בטיפול תרופתי יש להקפיד על לקיחתו בהתאם להנחיות הצוות המטפל. חשוב מאוד לקחת את התרופה בהתאם למומלץ, על מנת למנוע מצבים קיצוניים של חוסר איזון, כמו היפרגליקמיה (רמת סוכר מוגברת בדם) או היפוגלקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם).
ההמלצות לגבי נטילת התרופה כוללות לא רק את המינון המדויק ואת זמני הלקיחה המומלצים, אלא גם מתי ומה חשוב לאכול בהתאמה לזמני נטילת התרופה וסוגה. לעיתים, התאמת התרופה דורשת זמן ויש לשנות את סוג התרופה או מינונה. כדי לבדוק אם התרופה משיגה את האיזון הדרוש, חשוב להיות במעקב ולבצע את הבדיקות המומלצות כסדרן.
במצבים בהם הטיפול בכדורים בלבד אינו יעיל יותר, נדרש להוסיף טיפול באינסולין .חשיבות רבה נודעת להקפדה על תזונה מתאימה לסוכרתיים המזריקים אינסולין. חוסר הקפדה עלול להביא למצבים של ירידה ניכרת ברמת סוכר הדם (היפוגלקמיה), הגורמת תופעות חריפות.
רב הסוכרתיים המטופלים באינסולין מזריקים אותו בעצמם, לאחר שקבלו הדרכה מתאימה. הזרקה עצמית של אינסולין מקלה על הסוכרתי ומאפשרת לו עצמאות ויכולת טיפול טובה בעצמו.
ביצוע מעקב תקופתי מסודר במרפאה: המעקב הרפואי חשוב לסוכרתיים הן כדי להבטיח את שמירת האיזון של רמות הסוכר והן כדי לאבחן הופעת סיבוכים אפשריים של הסוכרת בשלב מוקדם. ככל שהסוכרת מאוזנת יותר, רב יותר הסיכוי, שאם יופיעו סיבוכים, הם יופיעו בצורה קלה יותר ובזמן מאוחר יותר.
מעקב רפואי סדיר וביצוע הבדיקות הדרושות יאפשרו להתאים את הטיפול ויסייעו בהשגת האיזון ואף יאפשר טיפול מוקדם בסיבוכים, שיכול לעיתים למנוע את החמרת המצב. תוכנית המעקב הרפואי תקבע לכל סוכרתי בהיוועצות עם הצוות הרפואי, בהתאם לסוג הסוכרת ומצב בריאותו .
