יש לפעמים שזה קורה לנו..
הנפש מתמלאת בסוג של עשן כזה שמערפל את החושים..
לפעמים אומרים: "אבל איך עשיתי כך וכך, זה לא אני!!".
עוד באתר:
"מה קרה לי?"
"למה היצה"ר עושה לי את זה?"
זה עוד אחד מדלתות רבות הפותחות צוהר מופלא לנפש האדם...
הנפש מתמלאת בעשן כזה, בסוג של להט לא מוסבר......
אתה יכול לפגוש את זה בעיקר כששני בני אדם מתווכחים, לפעמים מרוב להט הויכוח, אדם מאבד את זה, שאפשר להשמיץ אחד את השני מטעם של "אני צודק"
והנה כשמעיינים בפרשת השבוע מוצאים פתרון נפלא לבעיות בחיים מעין אלו..
יוסף הצדיק אחר שהתגלה אל אחיו אומר להם כך:
"ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי האלוהים, וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים" (מה,ה)
שואל הגאון המשגיח ר' ירוחם ליבוביץ ממיר זצוק"ל בספרו "דעת תורה" – לכאורה הדברים צריכים ביאור, מכרתם אותי לפני 22 שנה, עברתי תלאות רבות בחיי בארץ מצרים, איך עשיתם לי מה שעשיתם לי, בתור בשר מבשרכם"?, אלא יוסף לא מוותר ומפייס את אחיו פיוסים רבים בבכיות (מדרש רבה צג,יג), במקום שהם יפייסו אותו היתכן?
אלא מתרץ הרב וזה לשונו: "צריכים לדעת שכשם שיש שולחן ערוך בשביל עושה העוול, כן יש שולחן ערוך שלם לזה הנפגע מהעוול, איך להתנהג עם עושה העוול, אצלנו אנו כשאחד עושה לנו רעה, ואם אפילו בשוגג עשה, כי היה סבור למשל שכן צריך לעשות, הלא נרגוז ונכעוס עליו עד למאוד, באין כלל מעצור לרוחנו, חושבים אנחנו כי כבר אז הותר דמו בכל וכל, מאחר שהלה הרי עשה לי רעה, אבל לא כן הוא הדבר באמת, וכל יש דין ומשפט,"
וכאן באות המילים שאם הרב ע"ה לא היה כותב אותן, אזי היה פחד גדול לומר זאת: "יוסף עשה חשבון עם עצמו וחשב כי אולי הוא באמת האשם בכל, אולי על ידי פשיעתו גרם הוא שטעו בו אחיו, וא"כ אפשר שהוא הגורם בכל הצער של האחים, כי עשה מעשה בלתי נכון שהביא להם כל הצער הרב הזה, ועל כן הלך הוא בצדקתו, והוא פייס אותם מבהיל מאוד והרבה לימודים לנו מזה".
לפעמים אנו מרגישים שלכאורה איך הוא עושה לי דבר כזה?
אם אני כועס עליו, זה מגיע לו ביושר!
אבל אל תשכח, גם לך וגם לו, יש שולחן ערוך שלימד וילמד אותך כל החיים איך להתנהג, אתה יכול לרגוז ולכעוס, אבל תנשום שנייה לפני, כמה זה יכול לתרום לך לנפש שלך וליחס שלך אל מול הסביבה, שרואה לפניה אדם שקול, אדם שחושב, אדם שלא מוציא כל דבר מהשרוול, יוסף היה יכול להוכיח את האחים שלו מרישא ועד גמירא, למה הם מכרו אותו? ולא סתם מכרו אותו "ואביון בעבור נעליים", מכרו אותו בשווי של והרבה לימודים לנו מזה!
שמעו סיפור ששווה קריאה עד הסוף (עלון משכן שילה שבועות תשפ"ב):
"מספר הרה"ג ר' נפתלי ניסים שליט"א ראש ארגון יהדות סיפור מדהים:
כשהייתי בחור ישיבה היה בישיבה בחור אחד שהתקרב לגיל 30, אותו בחור היה מדוכא ועצוב על רוע מזלו, שכל החברים שלו כבר עם ילדים והוא עדיין חובש את ספסלי הישיבה, ריחמתי עליו מאוד, בפרט שכמעט כל לילה היה בא אליי והיה בוכה ומתחנן שנתפלל עליו, לפעמים היה מבקש שכבר נביא לו איזה שידוך תמיד רציתי לעזור לו, אך הייתי אובד עצות ומה אני יכול לעשות חוץ מלהתפלל לבורא עולם?
יום אחד למדתי במסכת בבא מציעא בפרק השוכר את הפועלים את אמרת חז"ל של "צדיק גוזר והקב"ה מקיים", מיד גמלה בליבי ההחלטה לנסוע לר' דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה, שיש לו זכות אבות עצומה והוא עצמו צדיק גדול, שיגזור על אותו בחור בן השלושים שיתחתן, ניגשתי לבחור ואמרתי לו: "מחר אתה בא איתי לנהריה את השאר אני כבר יעשה".
לשמחתו הרבה נסענו לנהריה, היו פקקים גדולים והגענו בערך בשעה שש, כשהגענו אמרו לנו שכנראה עכשיו ר' דוד יוצא לכיוון ביתו, מכיוון שנגמרה קבלת הקהל, אמרתי לחברי: "נלך ללוות אותו לביתו, ואז נבקש שיגזור". התקרבנו לכיוון הפתח שממנו היה צריך ר' דוד לצאת והנה אנו רואים מחזה מזעזע: עמד שם אדם מכובד עם פראק ארוך כולו כעוס על כך שהוא חיכה שלוש שעות, ועכשיו אמרו לו שהוא כבר לא יוכל להיכנס כי ר' דוד יוצא לביתו, אך כל זה רק ההתחלה.
אני מסתכל על הפתח מחכה לראות כבר את זיו פניו של ר' דוד, והנה ר' דוד יוצא מהפתח, אבל אז קרה דבר שאליו לא ציפיתי: אותו אדם לא פחות ולא יותר, מרים קולו על ר' דוד וטוען: "חיכיתי לך שלוש שעות ואתה לא מקבל אותי?! היכן הדרך ארץ?"
מובן שהעוזרים של ר' דוד וכולנו רצינו להוכיחו מיד כראוי על פגיעה נוראה בתלמיד חכם צדיק וגדול, אבל למרבה הפלא המבט של ר' דוד גרם לנו להבין שאין ברצונו על כך שנענה לו.
ר' דוד בעצמו נכנס חזרה לתוך הישיבה, הוציא כסא והגיש לפני אותו האיש "בבקשה כבודו" ביקש ממנו, "יישב כבודו ויירגע" הוא התיישב ונח מזעפו, אך ר' דוד לא הסתפק בכך, הוא הלך בעצמו, הכין לו כוס קפה ושקית עם הרבה עוגיות והגיש לו והתעקש שקודם כל יאכל ויישתה. אחר כך פנה אליו ר' דוד כאבא אוהב ואמר: "מה שכבודו רוצה יבקש ממני עכשיו ואעשה הכל למענו".
מובן שהוא ביקש את מה שרצה, אבל אנחנו את ספר המוסר הענק שראינו, מה זה לכבד כל יהודי גם אם הוא פגע בך כבר למדנו, אמרתי לחברי: "לי מספיק לבוא מירושלים עד לנהריה כדי לראות את ההתנהגות של ר' דוד ולחזור לבית", אבל באותה נשימה הוספתי: "אחרי הנהגה כזאת, מה שר' דוד יגזור ודאי יתקיים".
ר' דוד יוצא לכיוון ביתו, ואני וחברי זכינו ללוות אותו. אמרתי לו "כבוד הרב, תגזור עליו שיתחתן, הוא בצער גדול כל הזמן בוכה", ר' דוד בירך ולא גזר, כך התעקשתי ארבע פעמים, עד שאמר ר' דוד: "בעזרת השם יזכה למצוא את הזיווג שלו", שאלתי: "מתי?" ענה: "עכשיו". תוך כמה דקות נכנסנו לרכב, ומיד התקשרו לאותו הבחור והציעו לו שידוך ועם הבחורה הזאת הוא התחתן".
אני רוצה ברשותכם לגעת לרגע בהנהגה של הרב שליט"א , לעבוד על המידות לנשום שנייה לפני, ואפילו להכין כוס קפה.
כנראה שזה המתכון לחיים מאושרים!!!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!
המאמר מוקדש לרפואת הילדים
יונתן בן מרגלית הי"ו
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו
אוריאל בן מוריה הי"ו
