מחוגי השעונים של אותו ערב שבת חורפי הורו על השעה 1:30 לפנות בוקר…
הרב דניאל היה נתון בלהט הסמינר למתקרבים אליו הוזמן לישא את דבריו במהות ובמציאות הבורא…
חבר השומעים היו בחלקם יוצאי צבא, ובחלקם אנשי הייטק הגרים ברמת אביב, שבתל אביב…
עוד באתר:
שלא תטעו..
מזה מספר ימים הם יושבים כאן בבית המלון, שומעים הרצאה אחר הרצאה, עד שהגיע הסימפוזיון הסופי, אשר מתקיים בסוף כל סמינר לקירוב, בו חולקים המשתתפים, את חויותיהם ומספרים על המשך דרכם,.
לפני הסימפוזיון ניגש בחורצי'ק נחמד בשם דקל סטודנט שנה ג' למשפטים, אל הרב דניאל ושאלה בפיו:"הרב, אשמח אם תוכל לומר לי משהו, אני מבין שההליכה בדרכי ה' ובדרך התורה זה הכי חשוב, אבל עדיין מה אמור להנחות אותי אחרי שאני יוצא מכאן? כיצד אני מביא את החיים שלי לרמה אחרת?
הרב דניאל הסביר לדקל בנועם אמרותיו את התשובה לשאלתו, וכך יצא בסיום השיחה גם מחויך.
מה הוא הסביר לו?
הבה ננסה לדלות את התשובה מתוך פרשיית השבוע, בפסוק אשר בו מכין הקב"ה ואהרן מה פרעה יגיד להם (שמות ז,ד):
"ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים".
ושומא עלינו להבין – מה הכפילות בלשונות "צבאותי" ו"עמי"? בשניהם לכאורה דקדוקית הכוונה היא לעם ישראל?
אלא מצאנו בס"ד ביאור נפלא בדברי הגרש"ר הירש בפירושו על התורה וזה לשונו:
"לפי תכליתם הסופית נועדו אותות ומופתים אלו עבור האנושות כולה, אולם תחילה עליהם להפוך את ישראל ל"צבאות ה'", ול"עם ה'" בטרם אוציאם לחירות ולעצמאות, הכרת ה' הנרכשת באמצעותם, תלכדם כ"צבא" מסביב לה' ותאחדם זה עם זה כעם ה', יתכנסו מסביבי כמסביב למנהיגם, ישמעו להוראותי ויקבלו את מצוותי, והתכנסות זו מסביבי תביאם להיות מאוחדים ביניהם לבין עצמם כקהל עם, זאת ועוד אין ישראל נקרא "צבא ה'", אלא "צבאות ה'" וברוח זו נקרא גם קהל גוים ולא רק גוי, פירושו כי ישראל מייצג ריבוי רב גווני, של תכונות לאומיות שונות, ריבוי אשר מצביע על העובדה כי התורה אומנותו של היהודי אינה קשורה למעמד חברתי מסוים או לתכונה לאומית מיוחדת אדרבה היא מזמינה את כלל האנושות, על כל גווניה לקבל את מרות ה', מכאן גם בצאת ישראל ממצרים וכו' ישראל ממשלותיו ממשלותיו נאמר ולא ממשלתו, ישראל יהיה מורכב מחוגים שונים מגוונים, ובכולם ישלוט יד ה' בהיותו הרצון המנחה את כולם".
והענין הוא פשוט – שגם מי שהוא בכלל בחיים מרגיש את עצמו לפעמים, אולי לא חלק מ"צבאותי" לא כחלק מ"עמי", ידע בתוך בעצמו שיש לך קו מנחה, יש לך את הקב"ה את תרי"ג מצוות, אפילו שהאחד שען, אחד נגר, אחד בנקאי, אחד ירקן, כולם בתוך תוכם מכירים את אמיתות התורה, אמיתותה מגלה על הכל!.
וזו העבודה שלנו..
שגם מי שהוא לכאורה קצת רחוק מהתורה לא שם את עצמו כחלק מ"ממשלותיו" ירגיש ויתפלל שישלוט בו דבר ה' שהוא הרצון המנחה את הכל!
וכך דקל יצא מחויך…
אבל בואו ותשמעו מה הכוח של קו מנחה שאדם רוצה משהו מסוים להתקרב לה' (ברכי נפשי שמות עמוד קמז')
סיפר הגאון ר' יצחק זילברשטיין שליט"א:
כשהגעתי בחודש חשוון תשס"ח לביתו של גיסי מרן הגר"ח קנייבסקי [זצוק"ל] סיפרה לי הרבנית בהתרגשות שזה עתה היא שבה מחתונה מיוחדת במינה, וכדאי מאוד לפרסם את הסיפור העומד מאחורי חתונה זו.
4 שנים לפני כן דהיינו בשנת תשס"ד, אירעה תאונת דרכים כשבמהלכה נפגעה באורח קשה מאוד אחת מבנות המשפחה נערה כבת 15 שנסעה ברכב.
הנערה הובהלה לבית החולים, והייתה שבועיים תמימים ללא הכרה, ההורים הגיעו לבית הגרי"ח, והתחננו לפניו, ולפני הרבנית [ע"ה], שיתפללו על ביתם שתבריא בתוך שאר חולי ישראל.
והשם יתברך שמע את התפילות, ולאחר שבועיים פתחה הנערה את עיניה, והתעוררה, ההורים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה.
והנה לא די שהנערה פתחה את עיניה, ושבה לחיים, אלא החלה אף לדבר עם הסובבים אותה, והמשפטים הראשונים שהוציאה מפיה, לימדו עליה זכות גדולה.
'אמא כמה זמן הייתי רדומה'? – שאלה הנערה את אימה.
'לשם מה עלייך לדעת זאת'? – היקשתה האם המופתעת.
תשובתה של הבת הפליאה את כל שומעיה. 'כמה חודשים לפני התאונה קיבלתי על עצמי ללמוד שתי הלכות בחפץ חיים, ומאז לא החסרתי מהלימד ולו יום אחד, אני צריכה לדעת כמה ימים הייתי במצב של תרדמת כדי לדעת כמה הלכות עלי להשלים.
משסיפרו את הדבר למרן הגר"ח ורעייתו הם מאוד התרגשו מכך, והרבנית הבטיחה להורים שהיא עוד תרקוד בחתונה של הבת..
וכך הוי!
כוחו של קו מנחה אחד, הנתון יחד עם קבלה טובה!
לכבוד ה' יתברך!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!
המאמר נכתב לרפואת
בני יקירי
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו
שהשבוע חל יום הולדתו!
וכן להצלחה ולפרנסה טובה
לרעייתי
ספיר רעיה בת פאני תחי'.
