הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והפנים לשלילת אזרחותו ותושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור, בראשות ח"כ אופיר כץ, אישרה היום, שלישי, את הצעת החוק לקראת קריאה ושלישית.
הצעת החוק מתייחסת לאדם שהורשע במעשה טרור, הוטל עליו מאסר בפועל וקיבל בעצמו או מישהו מטעמו שכר או תגמול מהרשות הפלסטינית. באם התקיימו שלושת תנאים אלו, יודיע שר הפנים בתוך שבעה ימי עבודה, ולאחר שתינתן לפעיל הטרור הזדמנות לערער על ההחלטה, על כוונתו לבקש מבית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית. במידה ולא נסתרה החזקה שהוא אכן מקבל קצבה מהרש"פ ועם ביטול אזרחותו ע"י בית המשפט, יורחק פעיל הטרור מישראל בתום תקופת ריצוי עונשו לשטחי הרשות הפלסטינית.
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ אמר בפתח הדיון: " הצעת החוק הזו היא הכרחית, גורמי הביטחון אמרו שהיא נחוצה והיא מרתיעה, וגם אנחנו המחוקקים סבורים ככה. עשינו פה דיון מעמיק לפני הקריאה הראשונה, הצפנו את כל הסוגיות ועשינו שינויים בהתאם. מודה לייעוץ המשפטי של הכנסת שסייע לנו להגיע לנוסח מוסכם. לצערי, הייעוץ המשפטי לממשלה הרים קשיים. גם היום נדון על הסוגיות, אבל חשוב לי להגיד: האחריות למנוע את הפיגוע הבא היא עלינו ולא על אף משפטן. מי שמתכוון להתנגד למה שאנחנו מביאים פה, אחרי מכלול האיזונים שעשינו, מוזמן להסביר את זה למשפחות השכולות ולעם ישראל. הדם הזה שנשפך, הכאב העצום הזה, מלווה אותי כל הזמן, ואני מרגיש מעומק הלב שלי, שדברים כאלו, שחוקים כאלו, הם השליחות האמתית שלנו כנציגי ציבור בכנסת ישראל".
עוד באתר:
היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר: "ההצעות האלה עלולות אמנם לפגוע בזכויות פרט בסיסיות. אך יחד עם זאת, ההצדקה לאותה פגיעה הוכרה גם ע"י הכנסת בעצם חקיקת החוק וגם ע"י בית המשפט כתכלית ראויה. גם בהיבט ההצהרתי שבה המדינה מתנערת מאותו אדם, גם בהיבט ההרתעתי כפי שנישמע ע"י כוחות הביטחון שהחוק עשוי לאחרים להירתע מלעשות את אותם מעשים. וגם ההיבט המניעתי שהחוק עשוי למנוע מהאדם לחזור ולבצע טרור".
עוד הוסיף היועמ"ש לוועדה כי: "אנחנו סבורים שהתועלת המושגת מהפעולה הזאת, עולה על הנזק שנגרם ממנה. ההסדר אינו חף מקשיים אך אפשר לעמוד מאחוריו. אחד השינויים שנוספו לקראת קריאה שניה ושלישית שהודעה שתגיש הרש"פ שאין לאותו אדם מעמד אצלה והיא מתכחשת לו, דבר זה לא יהווה חזקה. בנוסף, הוספנו הוראה שמרגע שנשללה אזרחותו של אותו אדם, לא תותר כניסתו שוב לישראל".
ראש תחום ייעוץ, המחלקה למשפט ציבורי במשרד המשפטים, עו"ד אביטל שטרנברג: ההצעה הזאת אינה פשוטה ויש בה קשיים משפטיים. מהרגע שנוסף החריג האומר שמסמך מהרש"פ (שאין לאותו אדם מעמד אצלה והיא מתכחשת לו) אינו יילקח בחשבון, אנחנו חוששים שזה עלול לייצר מניעה משפטית. לדעתנו זאת תוספת מיותרת".
ח"כ עמית הלוי הגיב לדברי עו"ד שטרנברג: "בשונה מהייעוץ המשפטי, אנחנו רואים את זה כתנאי ולא כחזקה. הרשות היא רשות טרור והיא מימנה את מעשה הטרור".
ראש המחלקה המשפטית, ארגון 'מבט לתקשורת פלסטינית', עו"ד מוריס הירש: "ישראל משתייכת לקבוצה של 14 מדינות בלבד שיש להם הסדר לשלילת אזרחות ומחייבות לעבור הליך של בית המשפט. ביתר המדינות מדובר על הליך מנהלי בלבד. מחבלים, גם אחרי שחרורם, ממשיכים לקבל תשלומים מהרש"פ כמו דמי אבטלה. הרשות לוקחת אותן תחת חסותה. מחבלים שישבו מעל 10 שנים זוכים להבטחה למשרה עם שכר במעמד של עובד ציבור".
בועז קוקיא, אביו של סמל רון קוקיא שנרצח בשנת 2017 היה בדיון ואמר: "זכויות אדם לא חשובות יותר מחיי ישראליים. הציבור מצפה מנציגי הציבור להילחם בטרור. החשש מעתירה לבג"ץ מיותרת כי היא תגיע בכל מקרה ובכל נוסח".
יו"ר הוועדה, ח"כ כץ, סיכם את הדיון לפני ההצבעה: "לפני שבועיים הלכתי לנחם משפחות שכולות מהפיגוע בנווה יעקב. ואין הרבה מה לומר אלא בעיקר להקשיב לכאב העצום שלהם. שמענו את הדרישות של המשפחות השכולות מאתנו. הם רוצים שנחוקק חוק, שנמצא פתרון. אני לא יודע איך להסביר להם מהי מניעה משפטית. זה פשוט בלתי נסבל שאנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. לא נפסיק בגלל שיש מניעה משפטית. האחריות היא בסוף עלינו, נבחרי הציבור".
ההצעה עברה ברוב של 9 ח"כים בעד וח"כ אחד, שהתנגד, והיא תעלה מחר למליאת הכנסת.
