מסע במנהרת הזמן: מאות שנים של יהדות קווקז

בעיירה קרַסַניָה סלוֹבּוֹדָה שבגובּה שבאזרבייג'ן נשלמו ההכנות לקראת פתיחת המוזאון הראשון בעולם המוקדש למורשת ה'יהודים ההרריים'. המוזיאון שוכן בבית הכנסת קַרצ'וֹגי המשוקם, שעמד נטוש והרוס במשך שנים לאחר שחולל ושימש כמחסן חקלאי בזמן הממשל הסובייטי, והוא סמל למאמציה של אזרבייג'ן לשמר את מה שנותר מן הקהילה היהודית המצטמקת והמבודדת שלה. 

את הקמת המוזאון יזמו פטרוני היהודים ההרריים ילידי קרסניה סלבודה; יזם הנדל"ן גוֹד סמנוביץ' ניסנוב, איש העסקים זרח אילייב וגבריאל גרמן זכרייב, סגן נשיא הקונגרס היהודי האירו-אסייתי ונשיא קרן 'סטמאגי' הפועלת לרווחת היהודים ההרריים.

אמש נחנכה מערכת מוּלְטִיסִיסְטֶם תלת מימדית – המאפשרת שיטוט מרחוק בין הבתים בעיירה קרַסַניָה סלוֹבּוֹדָה שליד באקו הבירה והינה אחד משני היישובים היחידים בעולם מחוץ לישראל, שכל תושביהם יהודים ומשם כך נבחרה כמקום שבו נבנה המוזיאון.  כ-500 איש חיים בעיירה שבה 13 בתי כנסת, בית עלמין עתיק ואפילו אולם אירועים כשר. העיירה שזכתה לכינוי 'ירושלים של הקווקז' נמצאת בצפון אזרבייג'ן בסמוך לעיר קובה שמצידה האחד של העיר גרים מוסלמים ובצדו השני גרים יהודים כאשר נהר מים מפריד ביניהם. 

צילומים: אלי איטקים וקרן 'סטמאגי'

ההחלטה הראשונה שקיבלו הנגידים הייתה למקם את המוזיאון בבית הכנסת העתיק. לשקם את המבנה המפואר על פי מראהו הראשוני ולשחזר את המבנה מאותם החומרים מהם נבנה בראשית המאה העשרים. גבריאל גרמן זכרייב מיוזמי המוזיאון ופטרונה של יהדות קווקז: "היהדות השורשית שלנו יכלה מול כל פגעי הזמן, אנחנו מתגעגעים לתמימות היהודית הטהורה. אנו ב'ירושלים של הקווקז' מקווים כי פתיחתו של המוזיאון הבינלאומי המפואר לתולדות ומורשת היהודים הרריים, במקביל לפעילותנו להקמת ישיבה ומקווה טהרה, יחזקו את הקהילה ויחיו את המורשת והתיירות היהודית הגוברת מישראל ומארה"ב. שמירת המורשת, היא המטרה המרכזית של היוזמה ואנו גם משוכנעים כי המוזיאון המפואר לתולדות יהודי קווקז ישמש גשר של שלום וידידות בין המדינות והעמים". 

מנהל הקרן הבינלאומית 'סטמאגי' מר דוד מרדכייב אמר כי "המבנה בו ממוקם המוזאון הפך גם למיצג הראשון בו. המראה החיצוני הראשוני השתמר לחלוטין, הגג, הכיפה, מיקום החלונות, אך החלל הפנימי מעוצב לפי הסטנדרטים של ימינו. קומפוזיציה ייחודית המוקדשת להיסטוריה של יהודי קווקז מתפרסת על שתי קומות, בהן ממוקמים גם לוחות מידע בשלוש שפות – רוסית, אזרית ואנגלית, המספרים את סיפורם הייחודי של יהודי הקווקז". 

המערכת החדשה תוצג כחלק ממוצגי המוזיאון החדש בחלקו האינטרקטיבי, כשלצידו אוסף מוצגים אוטנטים. אוצרי המוזיאון מביעים סיפוק רב מהיענות הציבור הרחב שהביא מוצגים רבים שנשמרו בבתיהם עשרות שנים כשהבולט שבהם; זוהר שלומוב מישראל המחזיק באוספים מיוחדים.

מרדכייב העוסק רבות בהקמת המוזיאון הוסיף כי "בתערוכה אכן מוצגים חפצים שונים המשקפים את הקהילה, חיי היומיום, והלבוש של יהודי הקווקז. במוזיאון החדש מוצגים רבים מן המאפיינים הייחודיים של היהודים ההרריים, ובהם תלבושות ותכשיטים מסורתיים, וכן חפצים טקסיים, כתבי יד וכתוּבּוֹת. המוזיאון יתעד גם את המנהגים הדתיים שחלקם נוהגים עד היום כמו המנהג המקומי כאשר ביום תשעה באב יוצאת תהלוכה אל הגבעה שעליה שוכן בית העלמין והמשתתפים יושבים על יד קברי בני משפחה ומקוננים במשך שעות על חורבן בית המקדש בשפה הג'והורית, שפה יהודית דועכת המורכבת מפרסית ועברית עם השפעות של ארמית וטורקית שמדוברת רק על ידי היהודים ההרריים ילידי חבל הקווקז. לאירוע הנדיר הזה מגיעים אלפים מכל רחבי העולם וגם מישראל.

אחד האוצרות הגדולים ביותר של המוזיאון הוא "הזוהר המשוסף", הספר הקדוש שהגן על הרב ראובן בן רבי שמואל לפני מאות שנים מפני חרבו של גנרל מוסלמי שצבאו הגיע לפרוע ביהודים החיים באזור. "הגנרל ניסה לדקור את הרב, אך הרב התגונן באופן אינסטינקטיבי והשיט את ידו קדימה תוך שהוא אוחז בה את ספר הזוהר שבו עיין וזה נחתך לשניים – ולרב לא קרה דבר. המוסלמים ראו בזה אות: 'אם הדת שלך מגינה עליך עד כדי כך, אין לי מה לעשות כאן'. הספר הועבר מדור לדור, וכעת חזר לידינו. 

בממשלת אזרבייג'ן משוכנעים כי המוזיאון המפואר ייתן ביטוי למערכת היחסים הטובה העתיקה והחזקה והמתרחבת בין העם היהודי למוסלמי האזרי ובין מדינת ישראל לאזרבייג'ן. "אף על פי ש-95% מתושבי אזרבייג'ן הם מוסלמים, יהודי המדינה מסתדרים היטב עם שכניהם. הממשלה, שבראשה עומד אלייב מאז 2003, בולמת ביד ברזל קיצוניות מוסלמית. "אין אצלנו אנטישמיות משום שיש ליהודים יחס חיובי אמיתי בקרב תושבי אזרבייג'ן".