ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות היו"ר ח"כ יוסף טייב, קיימה היום (שני) דיון בתופעת ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער. הדיון התקיים בשיתוף ועדת הבריאות בראשות ח"כ אוריאל בוסו, לרגל היום למניעת השמנה שמצוין היום בכנסת.
בפתח הדיון אמר יו"ר ועדת הבריאות ח"כ אוריאל בוסו: "על עצם קיומו של הדיון היום אמרו לנו שזה אירוניה, כי דגלנו בביטול המס על שתייה מתוקה, אז התשובה שלנו היא שלא מחנכים אף אדם דרך הכיס. אנחנו רוצים לטפל בהשמנה דרך חינוך. אם המטרה היתה רק להוריד את צריכת הסוכר, לא היו מטילים מס שרלטני ללא הסברה. אין ממשק בין המס לטיפול האמיתי בהשמנה. רצו כסף מזומן לפעולות אחרות ולא לפעולות אמיתיות".
בדיון הוצג מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ממנו עולה כי כמעט כל ילד/ה שלישי/ת (31.4%) בכיתה ז' עונה להגדרה של שמן, או בעל/ת עודף משקל. בכיתות א' מדובר על כל ילד/ה חמישי/ת (19.5%). בנוסף, בשנת 2021, הן בקרב הילדים הצעירים והן בקרב ילדים בוגרים יותר שיעורי השמנת יתר יורדים עם העלייה ברמה חברתית-כלכלית של היישוב. באותה שנה נראה גם כי השיעור הגבוה ביותר של תלמידים עם עודף משקל והשמנה הוא בקרב התלמידים במגזר הערבי. השיעורים הנמוכים ביותר של עודף משקל והשמנת יתר נמצאו בקרב ילדים חרדים ובדואים בדרום.
עוד באתר:
מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות פרופ' רונית אנדוולט: "בחברה הערבית, אחד משני מבוגרים סובל מהשמנת יתר. הרבה פעמים זה מלווה במחלות נוספות כמו סוכרת, מחלות לב, סוגי סרטן וכל אלה מהווים נטל תחלואה שעולה לנו יותר מ-20 מיליארד ₪ בצורה ישירה ועקיפה. באשר לילדים, מבין המדינות המערביות אנחנו במקום רביעי בצריכת סוכר, בעיקר משתייה מתוקה. יותר מ-60% מההורים לתינוקות במגזר הערבי דיווחו שנתנו שתייה מתוקה לילדים בשנה הראשונה לחייהם. רבע מהתלמידים דיווחו שהם קונים בביה"ס מזון שאינו בריא. קשה לאכוף קיוסק בבי"ס, כי חלקם מוחזקים ע"י גופים גדולים וחזקים. זה לא פשוט. גורם נוסף בהשמנה הוא פרסום למזונות מזיקים, שמושקע בו כיום פי שניים ופי שלושה מבעבר. במשרד הבריאות כתבנו הנחיות תזונתיות, מגיל אפס דרך טיפות החלב, במסגרות הגניות ובצהרונים. למשל, אוכל בשקית הוא אחד מגורמי הסיכון להשמנה".
ח"כ בוסו פנה לנציגת משרד הבריאות: "אתם נותנים הצעות? אתם צריכים לתכלל אירוע. אתם צריכים קמפיין מסיבי משמעותי נגד האירוע המסוכן הזה שנקרא השמנה. זה צריך לעמוד בסדר עדיפות אמיתי".
פרופ' דרור דיקר: "15% מילדי ישראל לוקים בהשמנה ואצל המבוגרים הנתון עומד על 25%. זוהי מחלה של ממש עם כשל פיזיולוגי של רקמת השומן ואין היום בארץ מרפאות השמנה לטיפול בכך. הסברה ופעילות גופנית זה חשוב, אבל מה עושים עם האוכלוסייה שכבר היום חולה? הטלת המס על שתייה מתוקה הכניסה כסף לקופת המדינה ואת התקציב צריך למצוא בחזרה ולהפנות לטיפול במי שכבר חולה".
נציג התאחדות התעשיינים אביב חצבני: "דוח בנק ישראל מ-7.12 הראה שקביעת מנגנון מיסוי לבדו לא מביאה לתוצאה הרצויה. למס על שתייה מתוקה היתה השפעה קצרת מועד ברבעון הראשון, אבל ההתנהגות הצרכנית חזרה לעצמה די מהר. צריך מתן מענה משולב".
ח"כ סימון דוידסון: "ביטול המס על שתייה מתוקה הוא טעות ענקית – היתה ירידה של 31%. היה צריך אפילו להעלות את המס על זה. כולם מדברים על התזונה אבל על פעילות גופנית כמעט ולא דיברתם. רק 1.4% מילדי המדינה, 130,000 ילדים, רשומים בארגוני ספורט. בדנמרק הנתון הזה עומד על 28%. הספורט יכול לשנות את כל הגרף".
ח"כ צגה מלקו: "עולים חדשים מקבלים ממתקים מיד עם הגעתם ארצה. מי שעלה בגיל צעיר השמין בארץ, לעומת מי שנולד באתיופיה שלא השמין, כי אין אצלנו בעדה מתוקים וקינוחים".
יועצת לשר הבריאות אורה ביטון הודתה שחסרה הסברה להורים: "כל אוכלוסייה מקבלת את ההסברה שמתאימה לה: יש התאמה למגזר החרדי (היה לחסידות בעלז) ויש למגזר הערבי, אבל את ההורים אולי קצת פספסנו. בחברה החרדית לא מספיק חשופים לחומר כפי שהוצג פה היום. צריך קמפיין ייעודי לחברה החרדית".
ח"כ יוסף טייב סיכם: "הוועדות סבורות שהסברה וחינוך למזון בריא לא צריכים להיות דרך מיסוי, כמו זה שהיה עם השתייה מתוקה. יש להעלות מודעות לנושא וכן דרושה הסברה מגזרית. הוועדות קוראות לכל משרדי הממשלה לתכנן מדיניות ארוכת טווח. בנוסף, יש להגדיל את הפיקוח על מזון במוסדות חינוך. לא ראוי לדבר על השמנה במשך כל יום הלימודים בבית הספר, זה מזיק ומביך. מעל לכל יש להגדיל את שיתוף הפעולה עם ההורים, כי חינוך מתחיל בבית".
