מלחמת שנאה \ הרב יצחק ידידיה שינפלד

1.
את הרגע הזה שנמשך נצח, גברת שמידט, לא תשכח לעולם. הרגע, שבו הקצין הנאצי הבחין באביה הצדיק עטור בתפילין ועוסק בתורה, ובחיוך השטני שלו הרים את קת הרובה והרג את הקדוש היהודי. שש שנים עברו מאז, והיא לא שוכחת. היא רוצה מאוד לשכוח.

היא רוצה לצאת מן העם הזה ולחיות "כמו כולם", הרחק מן הזוועות. לשם כך בסיום המלחמה החליטה לנסוע לפריז ולהתחיל חיים חדשים כגויה. "אנשא לגוי, ורק כך אוכל להדחיק את כל מה שעברתי" – חשבה לעצמה.

לאביה היה חבר, יהודי צדיק, ששרד גם הוא את השואה האיומה. השמועה על אודות בתו היחידה של החברותא שלו הגיעה לאוזניו. הוא הבין, שאם היא נוטשת, לא יהיה לידידו הקדוש שם ושארית בארץ רח"ל.

לאחר מאמצים מרובים הוא הצליח לאתר את ביתה של האישה. הוא דפק על הדלת פעם ועוד פעם, אבל לא זכה למענה מצידה. היא ראתה, שהוא בעל חזות יהודית, ולא יצרה איתו קשר, אפילו מעבר לדלת. היא מבחינתה סיימה את הקשר עם העם היהודי. כך החליטה, והיא לא חוזרת אחורה. כעבור שעות אחדות, כשהוא כבר אמר נואש ופנה לשוב על עקבותיו, הדלת נפתחה מעט, פתח בגודל טפח, וכוס מים הושטה לעברו. הלב היהודי הרחמן הפועם בקרבה לא היה מסוגל לתת לו להשתהות זמן כה רב בלי להרוות את צימאונו. תחושת השליחות בערה בעצמותיו,

ובהתנהגות שכל-כך לא הייתה אופיינית לו, הוא דחף קלות את הדלת ונכנס לתוך הבית.

היא לא רצתה לשמוע. היא הייתה קפואה וצינית. אבל הוא השמיע. "ריבונו של עולם," הוא בכה מעומק ליבו: "תן לי מילים, תן לי חוט של חסד לשכנע אותה לחדול מהתבוללות".

ואז שאל: "אמרי לי, עברת הרבה בשואה. ראית זוועות ודם. מי השטן הגדול ביותר שנתקלת בו?"

השיבה: "הקצין הנאצי שרצח את אבא…"

"ומי הצדיק והקדוש הגדול ביותר שנתקלת בו?"

ענתה: "אבא. אבא שלי צדיק וקדוש וטוב…"

ואז זעק: "הייתכן?? האם תתני יד לשטן לנצח את אבא שלך?!" ושניהם פרצו בבכי.

 

2.
יש שלושה סוגי מלחמות: האחת, מלחמת טריטוריה – מלחמה על שטח, מלחמה שמטרתה לכבוש שטחים נוספים ולספח אותם תחת הנהגת אותו העם שיוצא למלחמה, או לחלופין, לשמר את השטחים הקיימים. השנייה, מלחמת כוח – מלחמה שמטרתה להוכיח את עוצמת העם הכובש בעיני העולם וכמובן, בעיני העם הנכבש, במידה שיישאר ממנו משהו לאחר התבוסה הגדולה. והשלישית, מלחמת דת – מלחמה שמטרתה לקיים דת אחת או לחלופין, לבטל דת אחרת.

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, אשר קרך בדרך", היית בדרך. לא הייתה לך מדינה משלך או שטח שבבעלותך. אם כן, זו לא הייתה מלחמת טריטוריה. "ואתה עייף ויגע", היית חלש! אם כן, זו גם לא מלחמת כוח. תוצאה של מלחמה כזאת, לא יכולה לשמש קלף מול העולם. מה תגיד להם, שניצחת במלחמה? שאתה גיבור? את מי ניצחת? הבסת עם של עבדים, שזה עתה יצאו ממצרים, תפסת אותם במדבר, ארבת להם כמו מוג לב. נשארה האופציה השלישית והאחרונה. כנראה, זו מלחמת דת… אך לא! גם זה לא. ממשיך הפסוק ואומר: "ולא ירא אלוקים".

איזו מלחמה משונה זאת. מה אפוא מניע אותה? לאיזו קטגוריה היא משתייכת?

עמלק המציא סוג חדש של מלחמה: מלחמת שנאה. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו ולא אחד בלבד, בלי שום אינטרס, בלא סיבה הגיונית ובוודאי ללא הצדקה. היו דורות, שבהם אויבינו לפחות ניסו להיתלות בתירוצים מתירוצים שונים, היו פעמים שאפילו זה לא. רק שנאה! שנאה תהומית מפחידה ומסוכנת.

 

3.
יש הבדל משמעותי בין שלושת סוגי המלחמות, המתקיימות לא פעם בין אומות העולם, לבין מלחמת השנאה המתקיימת בכל דור כנגד עם ישראל.

במלחמות המתנהלות בין האומות אין תוצאה ברורה. ברוב המקרים הוויכוח על אודות זהותו של המנצח הוא אינסופי. אומה, שמפסידה חלק משטחה, יכולה לטעון, שאותה חלקת אדמה אינה שטח אסטרטגי אלא סתם מכשול, כעין אבן כבדה, שהייתה מונחת על הכתפיים. כמו אומרים: "אדרבה, יש לברך על כך שהיא יצאה מתחת השליטה שלנו". אומה, שהוכיחה את חולשתה בשדה הקרב, תוכל לטעון, שבהתחשב בנסיבות: אלמנט ההפתעה והגיבוי הבינלאומי בצד הנגדי, יכולת ההישרדות שלה, אפילו לימים בודדים, דווקא מעידה על עוצמתה, וכמו אומרים: "תארו לכם, מה היה קורה אילו אנחנו היינו פותחים בתקיפה או לכל הפחות מודעים קודם פרוץ המלחמה, שהיא אכן קרבה ובאה".

אמנם במלחמת שנאה עד כדי כיליון, (שכאמור, מתקיימת בהיקף עצום שכזה רק כנגד עם ישראל) אפשר לנצח בקלות, ולנצח ניצחון שאינו משתמע לשתי פנים. איך מנצחים? פשוט חיים וחיים כיהודים. לא מתבלבלים ולא מתבוללים! אותה אישה, ניצולת שואה, הבינה, שלמרות שהיא ניצלה ואביה נהרג, הוא ניצח בכך שמת כיהודי, ואילו היא מפסידה בכך שהיא חיה כגויה.

 

4.
בכל רגע שיהודי חי וממשיך את המסורת של אבותינו, מסורת שלמענה מסרו את נפשם בחייהם ובמותם. בכל רגע שיהודי חי כיהודי, הוא מוכיח שיעקב אבינו, אבי האומה, ניצח את שרו של עשיו, ה'סטרא אחרא'. הוא מוכיח, שכל אלה שנרצחו ונטבחו באכזריות לאורך כל הדורות רק בשל היותם יהודים, ניצחו את התופעה שנקראת 'עמלק'. מותם לא היה לריק! המוות שלהם רשם קרב נוסף, שבו עם ישראל והשטן נפגשו פנים אל פנים וכמו תמיד, אנחנו ניצחנו! 

להערות והארות: [email protected]