1.
איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני. ולאיש מרדכי, היו מן הסתם מתנגדים, כאלה שערערו על סמכותו להחליט החלטות הרות גורל, המשפיעות באופן ישיר על עתידו של העם היהודי. והסיבות שלהם, לכאורה, עלולות היו להישמע הגיוניות ולגיטימיות.
עוד באתר:
מרדכי הורה, שלא ללכת למשתה היין, שערך המלך אחשוורוש. ואילו אותם שהגיעו לשם מספרים, שהוא ממש שותף פעיל בארגון האירוע, הוא משמש משגיח הכשרות של הסעודה הגדולה. כוונותיו, כמובן, היו טהורות וקדושות, הוא ציפה מיהודים יראים ושלמים, שלא ישתתפו כלל בקלות הראש הזאת, אולם כיון שהיה מנהיג דגול ובתוך עמו ישב, ידע, שיהיו רבים, שלא יעמדו בפיתוי. על כן נאלץ על כרחו ליצור קשר עם המארגנים ההוללים, עם השוטים והפחותים שבאדם, שכל-כך לא התאימו להיות אלו ששורים במחיצתו של צדיק, ישר ונכבד, כמרדכי. אך כל זה היה שווה לו, בשביל שאותם שייכשלו ויעברו על פסק בית הדין ויחליטו, שכן להשתתף בסעודת אותו רשע, לכל הפחות לא יכניסו לפיהם אוכל, שאינו כשר ויין נסך רח"ל. אבל האופוזיציה, כאופוזיציה, ראתה את הדברים באור אחר או יותר נכון בלי אור בכלל והתנגדה להנהגת מרדכי.
וכשהוא לא מונע מאסתר, בת דודו, שהייתה באמנה איתו, מלהיכנס לארמון המלך אחשוורוש, כשהוא לא עוצר בעדה מלשהות בלוע הארי ממש – עם אחשוורוש, המלך ההפכפך, עם המן הרשע, ועם בגתן ותרש החתרנים, באותה סיטואוציה – לא קמו אנשים מהעם וקראו קריאות נגד התנהלותו? וודאי שכן! ברור, שאמרו שהוא רך מדי ופוחד להיאבק בממלכה או אפילו חולק לה כבוד.
לאחר מכן, כשהוא יושב בשער המלך עטור בתפילין ועטוף בטלית, וכל עבדי המלך כורעים ומשתחווים להמן, כי כן ציווה לו המלך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה, בוודאי קפצו עליו מתנגדיו מצד אחר של המפה וכעסו, שאינו מכבד את הממלכה. אפשר בקלות לדמיין את האספות המחתרתיות תחתיו ואת הטענות, שנשמעו שם בנוסח: "קשה לך ליישר קו? הישאר בבית ודאג, שמישהו אחר ישגיח מקרוב על הנעשה עם אסתר, אבל אם בחרת לשבת בשער המלך, התנהג בהתאם. למה אתה מתגרה? למה זה טוב? אתה מסכן את כולנו!"
והנה, אפילו בסוף סיפור המגילה, כשכבר התברר לכולם, שכל מעשיו היו לשם שמים, ויהי ד' בעזרו בכל השתלשלות העניינים עד למהפך הגדול – מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, מעידה המגילה, שמרדכי היה רצוי לרוב אחיו בלבד. ורש"י כותב, שלא סתם אספסוף אלא מקצת סנהדרין פירשו ממנו, ומביא לכך שתי סיבות: האחת, שנעשה קרוב למלכות. השנייה, המופיעה בגמרא במסכת מגילה, שהיה בטל ממלאכתו.
2.
כעת נשאלת השאלה: אסתר נלקחת אל בית המלך ולא הגידה את עמה ואת מולדתה, כי מרדכי ציווה עליה אשר לא תגיד, ומחזיקה מעמד ושומרת את הסוד גם לאחר שאחשוורוש נושא אותה לאישה. היא אינה חשה בלחץ כלשהו, היא אינה חוששת, שסיפור חייה ייצא לאור על ידי גורמים אחרים, היא אינה פוחדת כי אם שומרת על קור רוח. רק כשהיא מבינה, כמובן, בשליחות מרדכי, שהגיע הרגע המתאים לחשוף את מוצאה, היא עושה זאת. לא דקה אחת לפני.
איך שייך להסתיר סוד כזה? הרי בחצר הממלכה ובמסדרונות השלטון עיסוק בסיפור המסתורין של המלכה החדשה, מן הסתם תפס מקום חשוב בסדר היום. אם-כן הלא, לעומתם, כמעט כל יהודי יודע על אסתר בת דודו של מרדכי מראשי הסנהדרין, שהייתה באמנה איתו, ונהג בה כמו בבת.
איך יכול להיות כדבר הזה?! איפה האופוזיציה?! איפה כל המוחים והמתנגדים, אלו שעושים זאת בגלוי ואלו שבהיחבא? לא היה איזה 'שטינקר' כזה, הולך רכיל, או סתם אחד שלוקה בטיפשות פה, שעלול היה לגשת למי מהמקורבים לאחשוורוש או להמן ולספר להם מי היא אסתר? לא קמו מקבץ של אנרכיסטים, שהחליטו לפוצץ את הפרשייה ולסבך את מרדכי עם אומות העולם?
3.
התשובה היא לא! עם ישראל שבאותו דור הבינו, שהלכה היא שעשיו שונא ליעקב, וההלכה תתקיים בכל דור ודור עם או בלי שתהיה לאומות העולם סיבה אמיתית, שתוכל לפרש שנאה זו למה היא באה. אין זה מתפקידנו לספק להם חומר ותחמושת להלהיט את השנאה הזאת. לא יורים בתוך הנגמ"ש, ולא מסייעים לאויבינו במלחמתם הנצחית נגד ישראל.
בימים קשים כמו אלה, נסיים בנימה אופטימית ונייחל, שהמסר החשוב יחדור ללבבות אחינו התועים, בזמן שהם קוראים או מתעניינים בסיפור המגילה, וישובו מדרכם הרעה. חודש אדר הוא חודש טוב למהפכים וזאת תהיה מהפכה אמיתית, ראויה וטובה.
להערות והארות: [email protected]
