הוא היה מוכר הרכבים הכי טוב בשכונה..
אנשים נהנו משרותיו, ובירכו אותו בכל הזדמנות..
היית יכול להתקשר אליו בתחילת שבוע ולבקש רכב מדגם מסוים, ובסוף השבוע כבר מגיע הדגם המיוחל לשמחתך ולשמחת בני משפחתך בצורה הכי טובה שיש..
עוד באתר:
שנים עברו והבחור שלנו החל להתבגר...
כבר לא היה לו כל כך כוח לנהל את העסק והוא די חיכה מתי יהיה אפשר לצאת לפנסיה...
עד שיום אחד זה קרה..
הוא קרה לבנו הגדול ואמר לו: "החלטתי להעביר אליך את המוניטין שלי, את השם שלי, ואת כל מה שצברתי במשך השנים ואני נותן בך אמון מאוד מאוד גדול!!!".
הבן נתן שהיה חכם גדול לצורך הענין, שאל את אביו שאלה אחת ויחידה:
"אבא תגיד, מה שעת המבחן שלך שהייתה כל השנים"?
והוא ענה לו:
"שעת המבחן הכי גדולה שלי, זה כשלקוח קונה רכב ולא יוצא מרוצה, איך אני מרגיש"?
כשאנחנו באים לפרשת השבוע שלנו, פרשת המרגלים, אנחנו מנסים להבין דבר אחד מה הייתה שעת המבחן של המרגלים? עברתם, נכנסתם לארץ ישראל מה שלא זכו שאר בני ישראל, ובסופו של דבר אתם מוציאים את דיבתה רעה?
בתחילת הפרשה הקב"ה אומר למשה רבינו (יג,ב):
שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם"
"שלח לך" – לדעתך.
ההסבר הוא שאם אתה רוצה תשלח ואם לאו אתה יכול גם שלא, אני לא מצווה אותך ואחרי הכל מה כתוב?
שהם פגמו בדבר הקדוש הזה שנקרא ארץ ישראל.
הארץ שהלכנו אליה – אמרו הם לבני ישראל לא טובה מכמה סיבות, אם אנחנו הלכנו אז אנחנו יודעים מה אנחנו אומרים, התורה כינתה אותנו "ראשי בני ישראל", אז שתדעו "אפס כי עז העם היושב בארץ", "עמלק יושב בארץ הנגב", "בני ענקים ראינו שם",הלויות מתים שיוצאות מדי יום הכל הכל רק מה לא!.
והשאלה לרגע צריכה להישאל – אם אתה ראשי בני ישראל שמשה רבינו סמך ידו עליכם ושלח אותכם לדעתו, לכאורה אתה צריכים לומר מה כן!, מדוע מכל מה שראו ואת השפע הענק הזה שהיו יכולים לספר עליו לבני ישראל בחרו דווקא את הדברים הרעים?
מבאר בזה בעל "הנתיבות שלום" מסלונים (במדבר עמוד עא') שהמרגלים היו נגועים בקליפתה של גאוה ["גיאות" כלשונו] ומידתה של ארץ ישראל היא הכנעה ושפלות , וזה לשונו:
"ובמידה זו היה פגם המרגלים, כמו שהתורה אומרת עליהם כולם אנשים ראשי בני ישראל המה, פ' כולם אנשים שהם צדיקים גדולים אבל ראשי בני ישראל המה, שיש להם התנשאות ופגומים הם במידת הכנעה ושפלות, ומשום כך כתבה זאת התורה ללמד שזה היה הפגם שלהם שהיו לקויים בהתנשאות, ובזה מבואר דברי הזוהר הקדוש שהמרגלים רצו למנוע את ישראל מלהיכנס לארץ מפני שחבו שבכניסתם יעבירו אותם מהיות ראשי בני ישראל וכו''.
וממשיך הרב ומבאר:
"ובכדי לזכות לירושת הארץ היה כלל ישראל צריך להגיע למדרגה זו של הכנעה ושפלות, ועל כן קודם כניסתם לארץ נתנסו במידת הכנעה שהיא הנקודה העיקרית של ארץ ישראל, והניסיון הוכיח שעדיין אינם מוכנים לירושת הארץ כי עוד לא השיגו בחינת הכנעה ושפלות, ורק טפכם אשר אמרתם לבז יהיה המה יבואו שמה והם יירשוה, הם ישיגו מדרגה זו שיהיו שפלים ונבזים בעיני עצמם ובכח זה יבואו שמה ויירשוה. וזהו שאמר הקב"ה למשה שלח לך – לדעתך, אנשים שהם לדעתך היינו במידת ההכנעה ושפלות , וכו'', וכיון שהמרגלים היו פגומים במידה זו לכן נפלו בשליחותם וכלל ישראל כולו סבל מזה".
כמה זה חשוב!!!
המרגלים לצערנו לא ידעו להיות כנועים ושפלים לה' יתברך, אנחנו "אנשים", אנחנו "ראשי בני ישראל", וזו הייתה הבעיה, וזו בעצם הייתה שעת המבחן הגדולה שלהם, האם ביחד עם כל הדרגה שלנו וביחד זה שמשה רבינו בעצמו שלח אותנו, האם אנחנו נסתדר עם זה? האם עם כל מה שראינו אנחנו נדע להעביר את האמת שצריכה להיאמר? והם לא התסדרו, וכלל ישראל סבל מזה.
ולסיום, בואו ותשמעו מעשה נפלא שסיפר ר' יענק'לה גלינסקי זצוק"ל (ר' יעקב אומר, ח"א עמוד רנט'):
לפני ה"ברכת אברהם" מסלונים זצ"ל הגיעו גבאי העיר בתלונה על פשעיו של אחד המתפללים, לא יאומן כי יסופר, מורד הוא במלכות שמים רשע מרושע יש לסלקו מבית המדרש לאלתר!
אמר להם: צודקים אתם, צריך לסלק את הפושעים מבית המדרש ויפה שעה אחת קודם, אבל אי אפשר הרי לרוקן את בית המדרש בבת אחת אז בואו נתחיל אחד אחד".
הסכימו.
"ובכן, החוטא הגדול מכולם ועל כך אין חולק, הריהו אני בעצמי, אעזוב תחילה, שהרי אין יודע את קונו ומתכוון למרוד בו יותר ממני, ואחר כך..."
טוב, טוב, לא לזה התכוונו, אבל יקרא הרבי לסורר ומורה הוא, וידבר דברי כיבושין!
נענה הרבי, קרא לאותו פלוני ושאל בעדינות: "וכי מה שמעתי אפשר שאתה..."
החציף הלה פניו ושאל: "הרבי מאמין ללשון הרע?!"
השיב לו הרבי: "זה לא משנה, היה או לא היה, כלום ראוי אני בחטאותי ובעוונותי , להוכיח מישהו? אלא אני מייעץ לך לנהוג כמוני, בכל יום אומר אני לעצמי: "גרוע ככל שאני, הרי אפשר לפתוח דף חדש, הבה נשכח את אשר היה, ונתחיל מהתחלה, אף אתה עשה כן התחל מהתחלה ופתח דף חדש..."
הבה גם אנחנו לא נחציף פנינו כלפי החיים העוברים עלינו ונשתדל תמיד ששעת המבחן שלנו תהיה "מתי ובאיזה שעה בכל יום אנחנו פותחים דף חדש"....
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!
המאמר נכתב לרפואתם השלמה של
מורי ורבי עטרת ראשי
ר' חיים שמעון פינטו שליט"א
ורעייתו
הרבנית זהרי תליט"א
בתושח"י.
