מה עונים להרגשות של יאוש וחוסר תקוה ?
מה עונים לאחד שכבר שמע את הכל ??
בשאלה הזאת התחבטתי כשנפגשתי עם איציק.
איציק סיפר לי שפעם בעבר, הוא באמת האמין שהוא יכול ומסוגל.
אבל ככל שחלף הזמן ודבר לא השתנה הוא הגיע למסקנה שתפילות,מצוות ויראת שמים זה לא בשבילו.
כמה זמן,כך איציק טען, אפשר למשוך בנפילות חוזרות ונשנות?
התפילות שלי אינם תפילות, היראת שמים שלי מעולם לא היתה משהו שאפשר להתגאות בו,
כמה זמן אני יכול להחזיק בצורה שכזו את הקשר שלי עם הקב"ה ??
עוד באתר:
ומיד הוא המשיך בטיעון "מעניין",
אל תנסה לספר לי,כך הוא אמר, כמה הקב"ה אוהב אותי ואכפת לו ממני, כי זה לא עוזר...,
הקב"ה אוהב אותי כי אני יהודי וזה כשלעצמו מהלך שהתחיל לפני אלפי שנים, ואני פשוט נקלעתי לתוך הארוע...
אם היתה אפשרות שאני לא אהיה כאן, שאני אצא מאותה שלשלת בת אלפי שנים,
לא נראה לי שלאלוקים היה אכפת.
אני, הקשבתי לו בסבלנות,
הרגשתי את הכאב שהוא ניסה להסוות מאחרי הטיעונים.
הוא ניסה לייצר קו לוגי מחשבתי שיפתור אותו מהצריבה של היאוש וחוסר התקוה.
אז..ביקשתי ממנו רשות לנסות ולהשיב.
פעם, כך סיפרתי לאיציק, ישבתי לשיחה עם חבר שעוסק לפרנסתו בייעוץ זוגי.
אותו אחד שנחשב למומחה בתחומו,
סיפר לי על העיקרון שאיתו הוא עובד.
אינני מחפש את ההכלה של האחד כלפי השני,לא את הויתור ואף לא את התקשורת בינהם.
כל אלו, כך הוא טען לי,יבואו אח"כ ובקלות יחסית.
אני לא חותר שיאהבו זה את זה ואפילו לא שיהיה אכפת להם זה מזה.
אני מכוון למשהו אחר.
אני מכוון למשהו שאם יש אותו אז יש את הכל.
לדבר הזה קוראים בחירה.
האם אתה, כך אני שואל את הבעל,היית בוחר היום את אשתך לאשה.
האם את היית בוחרת היום את בעלך לאישך.
אם נגיע בסוף התהליך לתשובה חיובית, הם יהיו זוג מאושר.
הכלה,תקשורת,אהבה,אכפתיות, הם אכן חשובים.
שני אנשים שחיים יחד הרבה זמן, מנהלים כלכלה משותפת ומגדלים את ילדיהם, אף אם יש בנמצא מן הדברים האלו,
עדיין מרוץ החיים שוחק את תשומת הלב מלהתבונן בהם.
יתירה מכך, חיים משותפים מייצרים לעיתים מעצמם את אותם דברים שהזכרנו.
אבל...בחירה, לבחור בו/בה, זה מחייב תשומת לב,זה מחייב הקשבה פנימית עמוקה.
בחירה אף מחייבת לקיחת אחריות.
כי הבחירה אף כשהיא מגיעה באמצעו של התהליך, מהווה תמיד התחלה חדשה.
בחירה במהותה היא תמיד התחלה חדשה.
כשבפני האדם עומדת יכולת בחירה אמיתית,
יכולת להגיד "כן' ובמידה שווה להגיד 'לא',
זה מחייב תשומת לב.זה מחייב לקיחת אחריות.
ככל שיתבוננו בבחירה, כך תגבר תשומת הלב לכל הדברים היפים שבינהם.
הבחירה כשלעצמה תייצר את שאר הדברים.
הבחירה "מאפסת את המונה".
כל בחירה היא התחלה מחדש.
טוב....השיב לי איציק כשהוא מהורהר,
אבל איך כל זה קשור אלי ??
עוד קצת..ומיד תבין,השבתי לו.
בפרשת השבוע התורה מספרת על מחלוקת קרח ועדתו.
קרח לא מקבל את מינויו של אהרון לכהונה, וטוען כי זוהי אינה בחירה של הקב"ה ,אלא החלטה של משה שנגועה בכך שאהרון הוא אחיו.
לאחר מותם של קרח ומאתים וחמישים איש שהצטרפו אליו,לאחר המגיפה שפורצת בעם ישראל, אומר הקב"ה למשה :
" דבר אל בני ישראל וקח מאיתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו,
......והנחתם באהל מועד...., והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינים עליכם ".
הקב"ה יפריח את אחד מהמטות, וכך ידעו כולם במי בחר ה'.
אבל כשמתבוננים בפסוק עולה שאלה גדולה.
"והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח".
מדוע נוקטת התורה במילה "אבחר", בלשון עתיד,
מדוע נוקטת התורה שהראיה מהמטה שיפרח תהיה ראיה במי יבחר הקב"ה בעתיד,
הרי טענתו של קרח היתה על העבר ??
קרח הרי הלין על בחירתו של אהרון בידי משה,
וא"כ הראיה מהמטה שיפרח צריכה להיות על העבר,
הראיה מהמטה שיפרח צריכה לספק תשובות על בחירתו זה מכבר של אהרון ??
את השאלה הזאת מצאתי בכמה מהמפרשים.
את אחת מהתשובות המיוחדות עונה בעל ה'שפת אמת' :
התורה רוצה ללמד אותנו שבכל יום ויום בוחר הקב"ה במנהיגי העם ובישראל.
בודאי, כך כותב בעל ה'שפת אמת', כונת התורה היא שהמטה שיפרח יעיד גם על העבר.
רק נכתב בלשון עתיד משום שהתורה רוצה ללמדנו דבר נוסף.
"האיש אשר אבחר בו", - בכל יום ויום בוחר הקב"ה מחדש במנהיגיו של ישראל ובישראל עמו.
בכל בוקר מתבונן הקב"ה בכל אחד ואחד מאיתנו , ובוחר בנו מחדש.
כל אחד, כל אחד וכפי מצבו הוא, נבחר בכל יום מחדש ע"י בורא עולם.
קמת בבוקר ? זה בגלל שהיום בחר אותך בורא עולם.
מתוך מליארדים של אנשים שקיימים בעולם, הוא בחר אותך היום להיות חלק מעמו.
הקב"ה לא חייב לחדש את הבחירה עם כל אחד מאיתנו בכל יום.
הוא יכול היה להסתפק באותה בחירה מלפני אלפי שנים.
אבל הוא בוחר לבחור בנו כל יום מחדש.
היום כפי שאנחנו בוחר בנו בורא עולם.
בכל בוקר לפני קריאת שמע אנחנו אומרים
"ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה".
"הבוחר" בלשון הווה, ולא "אשר בחר" בלשון עבר.
כי בכל יום בוחר אותנו הקב"ה מחדש.
אתה מבין, אמרתי לאיציק,
הקב"ה לא מסתכל עליך בתור חלק מתהליך שהתחיל לפני אלפי שנים ונמשך עד היום.
הקב"ה לא מסתכל עליך כעל אחד שנקלע לתוך הארוע.
אלוקים בוחר בך,ממש כפי שאתה בכל יום מחדש.
אלוקים ממש לא רוצה לוותר עליך, מעצם העובדה הפשוטה שהוא בוחר אותך כל יום מחדש.
אתה זוכר את החבר שלי ? היועץ הזוגי ?
בחירה מעצם מהותה היא התחלה חדשה.
אכן..לו יהי כדבריך והאהבה כשלעצמה יכולה להיות תוצאה של מהלך של אלפי שנים מעצם היותך יהודי,
עדיין..
עצם היותך יהודי הוא בחירה מתחדשת של הקב"ה בכל יום .
אם הקב"ה בוחר בך בכל יום א"כ אתה כפי שאתה רצוי לפניו בעל יום מחדש.
כי בחירה "מאפסת את המונה".
איציק שתק ..וביקש לחשוב....
אחרי כמה ימים הוא התקשר אלי, הוא רצה רק לעדכן שהוא לא זקוק לפגישה נוספת.
להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]
