
יְרוּשָׁלֵם
יָדַעְתִּי כְּשֶׁאֶרְאֵךְ
מִתְקָרֶבֶת
בְּשִׁפּוּלֵי הָהָר
חוֹמֶקֶת חֶרֶשׁ בֵּין חוֹמֹתַיִךְ
אֶתֵּן דְּרוֹר לְגַעֲגוּעַי אֵלָיִךְ
בְּקִרְעֵי שָׁמַיִךְ מֵעַל
שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת אוֹסֶפֶת קַרְנֶי'הָ
בֵּין צַמָּרוֹת הַמַּשְׁפִּילוֹת מַבָּע
עַד יַטֶּה הָעֶרֶב צִקְלוֹנוֹ
וְיָפוּחַ הַיּוֹם
עוד באתר:
עוֹד אֶבְנְךָ
טָבְלוּ שָׁמַיִךְ
בָּאֹדֶם
חֻרְבָּנְךָ שָׁלֵם
צְרִיחַת עוֹרֵב
מַחֲרִישָׁה פְּעָמַיִךְ
פָּתַחְתִּי צֹהַר
לְהַנְצִיחַ יָפְיֵךְ
בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמֵךְ
בְּזֹהַר הוֹד קְדוּמִים
הוּצְפוּ אַבְנֵי חוֹמוֹתַיִךְ
בַּחֲרִיצֵי מְבוֹאוֹתֶיךָ
נָטוּ הַצְּלָלִים
האמנית מלכה בנזימן כתבה, ציירה וגילפה בעץ