פרשת וירא: לזהות את הרצון \ הרב אריאל שחר

היכולת להבדיל בין דחף לבין רצון ולזהות ברגע האמת מהו רצון פנימי אמיתי ומהו רצון חיצוני יצרי קשה מאד.

יתירה מכך כמעט ואין אפשרות ברגע הניסיון לדעת כי הדחף הוא מושא שלילי ומוביל למקום ההפך ממנו האדם רוצה להגיע ואפילו לאבדון.

בפרשת וירא יש שלושה אירועים שמלמדים אותנו על הרצון, הדחף, על החיים לצידם, והשליטה עליהם.

דחף הוא אירוע חד פעמי כזה שהאדם מסתפק האם לעשות אותו או שלא לעשות, הספק הזה לא מתלבש על הרצון טווח הארוך ותוכנית החיים. לעומת זאת הביטוי לרצון הוא מעשה שמתלבש על ואל הרצון הפנימי.

זה הסיבה שאברהם אבינו אומר בפרשתנו על אבימלך ואנשיו: 'אם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני' היראה משקיטה ומכבה את הדחפים והיצרים, ומותירה את האדם עם רצון טהור וזוך פנימי.

 

דמות נוספת בפרשתנו היא דמותו של לוט, בשונה מיצחק אבינו שהלך בשלמות ושמחה לעשות את רצון ה', לוט נכנס למבוכה ולבלבול,

האישות של לוט מהווה רסיסי אדם. הוא ברגע אחד מתלהב מהשדות המוריקים של סדום אף על פי שאנשי סדום חוטאים.

לוט לא השכיל לבנות רצון פנימי אחיד, כזה שיש לו תחילה וסוף וכל מעשיו על פיו. קו ברור.

מי שמתלהב ממראה עיניים של הנוף הסדומי ובוחר בו יותר מהנוף האנושי והאישיותי של אברהם אבינו, לא יכול לעשות את רצון ה' ברגע. הוא "מתמהמה".

התמהמות לוט לקיים את רצון ה' מעידה כי הקצונות האחרים שלטו בו, אלו המלבלבים ולאחר רגע האדם לא רוצה בהם , אלו שבין רגע נוצרים ובין רגע כבים.

 

כנגד התמהמהות לוט יש את מסירות הנפש של יצחק אבינו:

מעשה העקידה לא היה רק אירוע יחידי, מעשה ההקרבה של יצחק אבינו  הראה וביטא את דרך החיים של אברהם אבינו ויצחק אבינו. להיות צמודים לרצון ה' ולהפוך את הרצון האישי לרצון ה'.

לכן נאמר כי אפרו של יצחק אבינו מונח לפני ה' תמיד. וזכות עקידת יצחק עומדת באופן תמידי לזרעו אחריו.

לכן דרך ואורחות החיים של היהודי לחיות ולמות במסירות נפש טבוע בדם היהודי, גם לאחר אלפי שנים מסירות הנפש של אלו המתים על קידוש ה' חיה כאילו זה עתה הטביעו אבותינו הקדושים את חותמם בנפש ובדם זרעם.

ניסיון העקידה היה ניסיון שנקרא על שם אברהם אבינו, כי אברהם אבינו חי על קידוש ה' דבר שקשה יותר מלמות על קידוש ה'.

מי שעושה את רצון ה' גם זוכה לנס משמים כפי רצון ולא כפי דרך הטבע כפי שהקב"ה  אומר לאברהם אבינו בתחילת הפרשה 'היפלא מה' דבר'

ארבעת האירועים בפרשת וירא מלמדים אותנו כי המקור לשליטה באירועים ובניסיונות היצר והחיים הוא קיום רצון ה', לא רק בשעת מעשה אלא לפני כן, האדם צריך להכין את עצמו להיות צמוד ליראת שמים ולקוו ברור. את הגמישות ניתן לעשות רק אם זהו רצון ה' ולא אם האדם 'מתמודד' בקיום התורה והמצוות, יחד עם אידאות שונות.

צריכים לזכור: עקידת יצחק במובן הרחב, היא לחיות על קידוש ה' דרך עקידת כל הדחפים והרצונות החיצונים, ולחיות רק את הרצון הפנימי שמגיע מטוהר הנשמה: רצון ה'.