נשיא 'ועידת רבני אירופה, הגאון רבי פנחס גולדשמידט יוועד השבוע בבריסל לפגישה דחופה עם נשיא הנציבות האירופית, מר ז'וזה מנואל ברוסו. הפגישה נערכת על רקע האנטישמיות הגואה והתקיפות באוקראינה בצרפת ובמדינות נוספות והניסיונות להגביל את הזכויות הדתיות ברחבי היבשת ודרישת יהודי אירופה מהנציבות האירופית לנקוט בצעדים משמעותיים העומדים לרשותם לביטחון המוסדות היהודיים ברחבי אירופה ולבלימת יוזמות החקיקה נגד מילה ושחיטה במוסדות ובכמה ממדינות האיחוד והאיסור על השחיטה הכשרה בפולין ובדנמרק.
בפגישה ישתתפו; הרב הראשי בפועל של צרפת ורבה של פאריס, הרב יצחק גוגנהיים. נציג 'ועידת רבני אירופה' במוסדות האיחוד האירופי ורבה של בריסל, הרב אברהם גיגי. רבה של פולין, הרב מיכאל שודריך. רבה של וינה, הרב חיים אייזנברג. יו"ר ועד פטרוני 'ועידת רבני אירופה', מר בוריס מינץ ומנכ"ל הועידה, הרב משה לוין.
הגר"פ גולדשמידט אמר כי: "מצב היהודים באירופה כיום דומה לשני רכבות הנוסעות במהירות מתגברת זו מול זו, ואנו היהודים עומדים על הפסים ולא יודעים איזו רכבת תפגע בנו ראשונה. מצד אחד, בתי הכנסת שלנו וחברי קהילה מותקפים ע"י אירופאים החדשים ובעיקר צעירים מוסלמים – 40% מהיהודים בצרפת מקפידים לא לשאת שום סממן יהודי ברחוב מחשש לפגיעה. יהודים רבים עוזבים את אירופה בגלל שאינם חושבים את עצמם בטוחים בגלל האירופאים החדשים המתקיפים את היהודים ברחוב. ומהצד השני – אירופה הישנה והחילונית מפעילה שוב חוקים נגד המהגרים החדשים ונגד המיעוט היהודי, אך הפעם בהסוואה של זכויות הילד וזכויות החיות.
עוד באתר:
'השאלה האם יהיו יהודים באירופה בעוד 20 שנה באירופה תלויה הרבה בהחלטות שיילקחו במשך השנים הקרובות במדינות אירופה ובאיחוד האירופאי. אנו מיעוט קטן הנמצא באמצע קונפליקט בין תרבויות שמתנהל באירופה כיום בין, אירופה הישנה והחדשה. אנו כולנו יחד, חייבים לפעול במשותף ולא לטפל בבעיה כבעיה נקודתית. היא בעיה כלל אירופאית. במשך אלפי שנים, נלחמנו על זכותנו לחשוב אחרת, לאכול אחרת, לנוח ביום אחר ולדבר שפה שונה. זוהי זכותנו וזה המסר שעלינו להעביר בכל אירופה. כי למוסדות האיחוד האירופי יש כלים משמעותיים כדי להגן עלינו ועל זכויותינו". דברים ברוח זו נשא הגר"פ גולדשמידט בנאומו בפני מזכיר מועצת אירופה בדיון על עתיד היהודים באירופה בועידת ברלין.
ביום שישי נועד שגריר ארה"ב ברוסיה, מייקל מקפול לבקשתו, עם הגר"פ גולדשמידט לשיחה ממושכת. השניים דנו על מכלול המצב של הקהילה היהודית באירופה.
ובתוך כך, הקהילה היהודית בשיתוף הקהילה המוסלמית שיגרו מכתב לשר החקלאות והמזון דן יורגנסון ובו הם דורשים כי התקנות עליהם חתם נגד השחיטה הכשרה לא ייכנסו לתוקפם בטרם תתקיים הידברות עימם.
כזכור, על אף שבעשור האחרון לא מתבצעת בפועל שחיטה יהודית כשרה בדנמרק, שכן הבשר הכשר מיובא אליה ממדינות אירופה הסמוכות, הגיבה הקהילה היהודית בדנמרק ובאירופה כולה בזעם להחלטה של השר יורגנסון, אשר חתם על תקנה האמורה להיכנס לתוקף האוסרת שחיטה כשרה בטענה כי "זכויות החיות קודמות לאמונה דתית". על פי התקנה של השר יורגנסון, לפני כל פעולת שחיטה, יש להמם את בעל החיים – פעולה הנוגדת את ההלכה.
ארגונים יהודים ובראשם 'ועידת רבני אירופה' גינו את ההחלטה של שר החקלאות והמזון. נשיא הועידה, הגר"פ גולדשמידט, אמר כי דברי השר הדני שזכויות בעלי החיים קודמות לזכויות האדם, מקוממים ומנוגדים לאמנה האירופית, ואף פוגעים בחופש הדת והמצפון".
