חנוכה: הרחבת רוח המחוקק הרב אריאל שחר

למה מצוות הדלקת נרות חנוכה כה חשובה הלא היא רק מדרבנן? מצוות חז"ל הם השלמה של מצוות ה' כלומר מצוות דרבנן הם גילוי והרחבה של מצוות דאורייתא. למשל גזירת חז"ל על איסור מוקצה בשבת היא הרחבה של ציווי התורה 'למען ינוח'. כאשר האדם לא מתעסק ב'מוקצה' יש לו יותר מנוחה. חז"ל למדו מלמען ינוח […]

יונתן

כ"ז בכסלו תשפ"ד, 10/12/23 14:53

א+

א-

הרב אריאל שחר חנוכה

למה מצוות הדלקת נרות חנוכה כה חשובה הלא היא רק מדרבנן?

מצוות חז"ל הם השלמה של מצוות ה' כלומר מצוות דרבנן הם גילוי והרחבה של מצוות דאורייתא.

למשל גזירת חז"ל על איסור מוקצה בשבת היא הרחבה של ציווי התורה 'למען ינוח'. כאשר האדם לא מתעסק ב'מוקצה' יש לו יותר מנוחה. חז"ל למדו מלמען ינוח כי יש לגזור על המוקצה.

הבנת עומק רצון ה':

בתורה שבעל פה אנחנו מעמיקים ולמדים את דיני התורה שבכתב. אנחנו מדייקים ומרחיבים את רצון ה' יותר מהמצווה והחוק המעשי. כלומר מצוות התורה היא הקצה המעשי של רצון ה'. ותורה שבעל פה בעומקה מגלה מרחיבה ומבארת לעומק ולרוחב את רצון העומד מאחורי קצה המצווה והרובד המעשי שלה.

נמצא כי גזירות ומצוות דרבנן הינם הרחבת רוח המחוקק-הקב"ה. (רבי אלחנן ווסרמן-קונטרס דברי סופרים א' יח.)

האר"י הקדוש מבאר כי חנוכה ופורים הינם כנגד מידת ההוד שהיא עצמה כנגד אהרון הכהן מסמל את התורה שבעל פה: "כי שפתי כהן ישמרו מפיו דעת ותבונה"

ההוד מסמל את האמונה זאת שהיא למעלה מן השכל. כי כידוע תכלית הידיעה-שלא נדע:

גם כתרי נעשה ונשמע של הוד היו (תוספות שבת פח.) ומשה רבנו זכה לקבל את כל הכתרים לאחר חטא העגל ולכן נאמר 'ולא ידע משה כי קרן אור פניו' 'ולא יכלו להביט בו' זאת משום שעניינה של מידת ההוד היא למעלה מן הדעת כלומר אמונה שאיננה בכוח השכל.

נרות החנוכה הם מאירים באור הגנוז-אור שיש בו כיסוי. כלשון הפסוק: 'הוד והדר לבשת, עוטה אור כשלמה-נוטה שמים כיריעה' האור נסתר בשלמה-שמלה כפי שהשמים מתכסים ביריעה. אור מיוחד של דעת שמביא לידי כסוי כל המחשבות על ידי האמונה.

לכן אין דברי תורה מתקיימים אלא במי בממית את עצמו עליהם, במי שמבטל את דעתו ועצמו וכל תאוותיו. בדיוק לכן נצטווה משה על יהושע בן נון 'ונתת מהודך עליו' יהושע שהיה 'נער לא ימיש מתוך האהל' ובטל את עצמו ודעתו, הוא הוא יכל לקבל את התורה.

בלימוד התורה אנחנו מבינים ולא מבינים, מצד אחד אנחנו מבינים ומחדשים. ומצד שני דרך הלימוד אנחנו מתחזקים באמונה לה נזקקת תמימות, דרך חכמת התורה אנחנו מבינים כי עלינו לסמוך על נותן התורה גם כאשר אנחנו לא מבינים.

זהו בדיוק עניינה של מידת ההוד זאת שבה ניחן אהרון הכהן. מידת ההוד היא למעלה מן הדעת כפי שנאמר על אהרון הכהן בשעת צרה 'וידום אהרון' ללא הבנה אלא באמונה. לא סתם על מצחו של אהרון הכהן היה כתוב 'קדש לה', דווקא על המצח מקום הדעת יש להשים את האמונה.

בחנוכה גילו הכהנים-מורי הוראת תורה שבעל פה כי כוח התורה נתן להם את עוז האמונה לצאת למלחמה שלא כפי חוקי הטבע, מעטים וחלשים נגד רבים וחזקים. וכך לנצח.

בלימוד התורה אנחנו משתמשים בשכל, לא כמטרה אלא ככלי להבין את חוקי ה' ולהאמין בו באמונה פשוטה ללא שכל.

זהו גם סודה של המנורה, הנרות המרצדים מלמדים על חיות וחינויות של אש התורה אך הנרות הדולקים מכוונים כנגד הנר המערבי כלפי הקב"ה שהוא מערבו של עולם.

מידת הוד, לימוד תורה, אור הגנוז, כל אלו מחזקים בימי החנוכה בעוז האמונה.

חנוכה מאיר ושמח.

נכתב על פי משנתו של רבי צדוק הכהן מלובלין לחנוכה. (אות ד')