"עסק ועניין" \ הרב אפרים אפשטיין

בתחילת הפרשה, "ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים, ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך"

יעקב משביע את יוסף שיקבור אותו בארץ ישראל.

מדוע נזקק יעקב לעשות "עסק שלם" מעניין הקבורה בארץ ישראל ?
מדוע לא מסתפק יעקב בבקשה סתמית לקוברו בארץ ישראל ?
מן הסתם וכך הדעת נוטה ,שיוסף והאחים יקיימו את בקשתו גם ללא שבועה,
מדוע יש צורך לקרוא במיוחד ליוסף ולהשביעו על כך ??

עוד באתר:

רק בן 16

חשש כבד בבירה: אליהו נעדר כבר יותר משבועיים

אבי יעקב

אחד על אחד

אלחנן משמרתי חושף: כך הפכתי שיר רוסי לפיוט

יוסי חיים

עימותים סוערים

"מזהיר אתכם אם תישארו": פרשים דוהרים לישיבת אוריתא

פנחס בן זיו

אבי אילסון מארח

איך זה התחיל? צמד 'ממתק לשבת' בשיחה מרתקת

קול חי מיוזיק

ישנו עוד מקום אחד שבו מצינו שבועה.
כשאברהם שולח את אליעזר עבדו למצוא אישה ליצחק בנו,הוא משביע אותו שיביא אישה דוקא מארצו וממולדתו.
"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי….אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו"
וגם שם,
מדוע יש צורך בשבועה ?
וכי אברהם אבינו אינו סומך על תלמידו הנאמן ?
"עבדו, זקן ביתו, המושל בכל אשר לו", וכי תוארים אלו אינם מספקים מספיק מהימנות לאליעזר ??

התשובה לשאלות נעוצה בפסוק הראשון בפרשה.
"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה".
שבע עשרה שנה חי יעקב בארץ מצרים.
חז"ל מספרים שאלו היו שבע עשרה השנים הטובות של יעקב.
שבע עשרה שנים שבהם הוא יושב בשלוה בארץ מצרים לאחר שזכה לחזור ולראות את יוסף.
שבע עשרה שנים שעליהם מעידה התורה בסוף הפרשה הקודמת,
"וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד".
בני ישראל כבר מתחילים להרגיש אחיזה בארץ מצרים.

וכאן.. בדיוק בנקודה הזאת, מזה בדיוק חושש יעקב אבינו.
מאותו טוב ושלוה של שבע עשרה שנים.
מאותה אחיזה בארץ מצרים.
יעקב אבינו חושש שבני ישראל יתרגלו לארץ מצרים, הם ירגישו שם בבית.
גם בגלות שמיד תגיע, גם שם אפשר להתרגל..
הם נטמעים בתוך תרבות מצרים.
מה עושים כדי שבני ישראל לא ישכחו שמקומם הוא לא בארץ מצרים ?
מה עושים כדי שמאות שנות השעבוד הממשמשים ובאים לא יגרמו להם לשקוע ולהיטמע בתוך תרבות מצרים, כך שלא יוכלו לצאת לעולם ??

לכך יעקב אבינו מחליט לעשות מעשה.
הוא רוצה לפרסם ולהדהד בליבם את הידיעה שבארץ מצרים אין זה מקומם.
הוא קורא לבנו ליוסף ומשביע אותו שיקבור אותו בארץ ישראל.
הוא עושה "רעש ועסק" גדול מעניין קבורתו. בארץ ישראל כדי שיחרט הדבר בליבם שאין מקומם שם בארץ מצרים.
כולם יזכרו את ה"עסק " שעשה מעניין קבורתו בארץ ישראל.
את הסיפור הזה הם לא ישכחו.
זה יהפך לחלק מהמורשת שלהם.
אכן…אין צורך באותה שבועה, וזה בדיוק הסיבה שביקש את אותה שבועה.
יעקב אבינו רוצה ליצור זיכרון בלב העם היהודי.
יעקב אבינו בונה את הסיפור שאותו כל יהודי יספר לעצמו.

יתכן ואברהם, בדיוק כמו יצחק רוצה לעשות "עסק ועניין".
אברהם אבינו רוצה ליצור זיכרון.
זאת הפעם הראשונה, זה הילד היהודי הראשון בהיסטוריה שהולך להקים את ביתו.
איזה מסר ישאר מאותו ארוע לדורות הבאים ?
מי ידאג לכך שקדושת הבית היהודי תישאר לנצח ?
איזה סיפור יספרו עם ישראל לעצמם מדור לדור ??
לכן עושה מזה אברהם "עסק ועניין" ,כדי לייצר זכרון,
כדי להחדיר לנצח את עניין קדושת הבית היהודי.
אכן…אין צורך באותה שבועה, וזה בדיוק הסיבה שביקש את אותה שבועה.
אברהם אבינו מבקש ליצור זיכרון בלב העם היהודי.
אברהם אבינו בונה את הסיפור שאותו כל יהודי יספר לעצמו.

האבות הקדושים מלמדים אותנו כי הסיפור של חיינו, הדברים שמהם נעשה "עסק ועניין",
הם יהיו גם הסיפור של ילדינו.

שבת שלום.
אפרים אפשטיין.

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]