חתן פרס ישראל: ראש ישיבת הר עציון

וועדת פרס ישראל המליצה להכתיר לחתן פרס ישראל בתחום ספרות תורנית – יצירה – את הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון וחתנו של הרב סולובייצ'יק

יוסי צלניקר

כ"ד באדר א׳ תשע"ד, 24/02/14 09:31 עודכן: 28/01/25 12:56

א+

א-

אהרן ליכטנשטיין File source: http://commons.wikimedia.org/wiki/File:5765_Portrait_of_Moreinu_HaRav_Lichtenstein.jpg

שר החינוך הודיע היום על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום ספרות תורנית – יצירה – לרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין וברך אותו. שר החינוך אישר את המלצת ועדת הפרס בראשות פרופ' אליאב שוחטמן.

בנימוקי הועדה ציינו חבריו את יצירתו התורנית רבת האנפין המתאפיינת בעומקה, בהיקפה, בהגיונה המפותח, בחדות השכל ברגישות ומעוף. יצירתו של הרב ליכטנשטיין מסתמכת על פני כל המרחב התורני, מקרא ומשנה תלמוד והלכה מדרשי הלכה ומדרשי אגדה, ספרי הלכה ופסק ראשונים ואחרונים.

"יש ביצירתו של הרב ליכטנשטיין שילוב מופלא של בקיאות בכל חדרי התורה, העמקה בדרך החשיבה העיונית התלמודית עם מחשבה מקורית ויצירתית תוך התאמתה לציבוריות הישראלית והתמודדות עם אתגרי הזמן והמקום" נכתב בנימוקי הוועדה.

הרב עומד בראש ישיבת "הר עציון" מרביץ תורה לרבים בארץ ובחו"ל והעמיד דורות של תלמידים ההולכים בדרכו למאות ולאלפים.

פרופ' אליאב שוחטמן שימש כיו"ר ועדת הפרס ולצדו חברי הועדה – פרופ' יעקב בלידשטיין, גב' מלכה פיוטרקובסקי והרב משה רזיאל.

הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין – קורות חיים

הרב אהרן ליכטנשטיין נולד בפריז בכ"ח באייר תרצ"ג, 23 במאי 1933, לד"ר יחיאל ובלומא ליכטנשטיין. בשנת 1940, חודשים ספורים לאחר כיבוש צרפת בידי הנאצים, הצליחה משפחתו להימלט לארצות הברית. בגיל התיכון למד ב"ישיבת רבנו חיים ברלין" אצל הרב יצחק הוטנר והרב אהרן סולוביצ'יק, אך עיקר חינוכו התורני היה בישיבת רבנו יצחק אלחנן (ישיבה אוניברסיטה) אצל הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק, שאף הסמיך אותו לרבנות. בנוסף, סיים הרב דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד בשנת 1957. עבודת הגמר שלו עסקה בהגותו של הנרי מור. לאחר סיום הדוקטורט, חזר הרב לישיבה אוניברסיטה ולימד בה למעלה מעשור. הוא שימש כר"מ בישיבה וכמרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה, ואף ייסד את הכולל ועמד בראשו.

בשנת תש"כ (1960) נשא הרב את ד"ר טובה (סולוביצ'יק). לבני הזוג שישה ילדים, נכדים ונינים רבים. הרב ליכטנשטיין גר כיום באלון שבות.

שאיפתו וחלומו של הרב ליכטנשטיין להצטרף לעם היושב בציון במדינת ישראל, ללמד תורה ולגדל את משפחתו בישראל הביאו לכך שבשנת תשל"א (1971) נעתר הרב ליכטנשטיין לבקשתו של הרב יהודה עמיטל, עלה לארץ עם משפחתו והצטרף להנהגת ישיבת הר עציון כראש הישיבה לצד הרב עמיטל. הרב עמיטל, בצעד נדיר, הציע לרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה בלעדי בישיבה שהוא עצמו ייסד, אך הרב ליכטנשטיין הסכים להצטרף לישיבה רק בתנאי שהרב עמיטל יכהן לצידו, וכך נולדה שותפות ייחודית ופורה ביניהם.

למעלה מארבעים שנה מתמסר הרב ליכטנשטיין בישיבת הר עציון להרבצת תורה בעל פה ובכתב. הרב מעביר שיעורים תדירים לתלמידים המתקדמים ולכלל הישיבה, בעיקר בתלמוד בעיון, וגם בענייני מחשבת ישראל ומוסר, בנוסף לשיחות על פרשת השבוע והמועדים. שיעוריו ושיחותיו מצטיינים בסדר ובמבנה, בהיקף ובעומק, באיזון וברגישות, בבהירות ובדיוק. תכונה מרכזית בשיעוריו ובכתביו היא המודעות המתודית והדגש על הקניית דרך לימוד (שהיא דרך בריסק בפיתוחו האישי, אשר תידון בנימוקים המצורפים). הרב מלמד את תלמידיו לא רק דרך שיעוריו אלא גם דרך הנהגותיו: מסירותו, שקדנותו, נועם הליכותיו וענוותנותו.

בזכות גדלותם התורנית והאישית של הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל, התפתחה ישיבת הר עציון מישיבה קטנה עם עשרות תלמידים לישיבה משגשגת עם מאות תלמידים, ולצידה בית מדרש גבוה לנשים (במגדל עוז), מכללה מובילה למורים (המכללה האקדמית הרצוג), ובית מדרש אינטרנטי חלוצי עם עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם (בית המדרש הווירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי). דרך כתיבתו הענפה ודרך אלפי התלמידים שהושפעו ממנו עמוקות, השפיע הרב ליכטנשטיין השפעה ניכרת על הציבור הדתי בארץ, והוא אף מוכר ומוערך במעגלים רחבים יותר בציבור, בישראל ובעולם כולו.

במקביל לתפקידו בישיבת הר עציון, שמר הרב ליכטנשטיין על קשריו עם ישיבה אוניברסיטה, ועמד בראש הכולל של ישיבת רבנו יצחק אלחנן ע"ש גרוס בירושלים במשך עשרות שנים, שם העביר שיעורים שבועיים. במשך כל שנות מגוריו בארץ המשיך הרב ליכטנשטיין להשפיע על הציבור הדתי-מודרני בארה"ב באמצעות כתביו באנגלית, הרצאותיו הרבות לרבנים ולמחנכים, והחינוך שהעניק לתלמידי חו"ל הרבים שהגיעו לישיבת הר עציון כדי להסתופף בצילו.

בשנים האחרונות התפרסמה סדרת ספרי "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין". עד היום ראו אור שמונה ספרי שיעורים על מסכתות: זבחים, טהרות, פסחים, גיטין, הוריות, בבא מציעא, בבא בתרא, וכן על קונטרס "דינא דגרמי". על סדרת ספרים זו זכה הרב ליכטנשטיין בפרס הרב קוק של עיריית תל-אביב-יפו לספרות מחקר תורנית לשנת תשע"ג. בנימוקי חבר השופטים נכתב שספריו "מושתתים על אדני שיטת הלימוד הבריסקאית הנודעת, שאותה זיכך לכלל שלמות, ובו בזמן יש בהם פריצת דרך של ממש, אולי אפילו מהפכה, בלימוד התלמוד ובהבנת מושגיו".

במקביל, יצאו לאור מספר ספרים של הרב בענייני הגות ומחשבת. כמו ספריו בלימוד גמרא, מצטיינים ספריו ההגותיים בעומק, בהיקף, באיזון ובשיקול הדעת. הרב גם פרסם עשרות מאמרים, בעברית ובאנגלית, בעיון בתלמוד ובענייני הגות.

הרב ליכטנשטיין ידוע במחויבותו ללימוד התורה המסורתי מתוך העמקה ועיון. משנתו מושתתת על תפיסת עולם יהודית רחבה, רוויה בפתיחות לתרבות הכללית בהתאם למסורת שהנחיל הרב סולוביצ'יק זצ"ל. הוא תומך ומאמין בתפיסה הומניסטית דתית המאדירה את מקומו של האדם תחת חסותו של הקדוש ברוך הוא, ומאמין שיש ללמוד מכל אדם ומכל תפיסה הראויה לשמה את מה שאפשר. במיוחד מדגיש הרב ליכטנשטיין את הערך הדתי שניתן להפיק מלימוד ספרות כללית.

כאחד מוותיקי ראשי הישיבות הציוניות ומבכיריהן, הרב ליכטנשטיין הוא מהוגיו המרכזיים של רעיון שילובם של תלמידי ישיבות בשירות הצבאי. במאמרו "זאת תורת ההסדר", שפורסם לפני למעלה משלושים שנה, הוא הציב תשתית הלכתית ורעיונית לשילוב זה.

דרכו של הרב ליכטנשטיין מתבטאת גם בסובלנותו לאנשים ולדעות החלוקות עליו, ובהדגשת הרעיון שדרכיה של התורה הן דרכי נועם. יחד עם עמיתיו לראשות ישיבת הר עציון, הורה הרב ליכטנשטיין לתלמידיו המשרתים בצה"ל להימנע מכל מעשה של סירוב פקודה.

כתבי הרב ליכטנשטיין בתלמוד ובמחשבה – המצטיינים בעומק, במקוריות וברוחב אופקים – קנו להם שביתה בארון הספרים התורני ונחשבים על ידי רבים כיצירות מופת. הרב ליכטנשטיין מהווה מקור השראה עבור אלפי תלמידיו למעלה מיובל שנים, ועבור ציבור רחב בארץ ובעולם, בשל עוצמת אישיותו, גדלותו בתורה ודרכו החינוכית.